נמאס מהכלל......
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
זהו נמאס לי אני חוזרת לאנורקסיה בא לי למות עשיתי כל מה שצריך בשביל להתמודד עם החיים וכל פעם אני מקבלת זפטה לפנים אם זה בעבודה ואם זה עם גברים נמאס לי אין לי חשק לעשות כלום אני לא מצליחה להרים את עצמי כבר יותר משנה אני מתחילה להאמין שאני כבר לא יחזור לעצמי ולמוטיבציה שהייתה לי אם לא הייתה לי משפחה הייתי מתאבדת מזמן אבל אני לא יכולה לעשות להם את זה למרות שאני כבר לא רוצה לחיות העולם מגעיל ומשעמם אני לא מוצאת את עצמי בשום מקום ............
ב"ה כי זה בערך אותו הדבר אני יודעת שהחיים בחוץ הם זיפת אחד גדול במיוחד אם אנחנו מאוד רגישים ואם אנחנו לא כל כך תקשורתיים אז על אחת כמה וכמה "הם" לא ממש מגידי עתידות וקוראי מחשבות וכדי שיבינו לעיתים צריך לומר דברים מפורשות וזה לא קל. כולנו משליכים על האחר דבר שלנו קשה להתמודד ולהכיר בעצמנו אבל בעצם הבעיה היא בנו ולא בהם. הם רק משקפים לך אותה ואם לא תתמודדי עכשיו זה יחזור לך בכל מיני צורות גם באנורקסיה עצמה כי הבעיות לא הולכות לשום מקום הן רק מתעצמות ואם יש לך אשליה שכן את טועה. אני מציעה לך להשאר ולשאול את עצמך מה לא נכון את עושה היכן את פוגשת את הבעיות שלך ולמה הרגישות להן מלכתחילה מתעוררת בקי את זה עם עצמך אני מקווה שאת בטיפול אם לא אז כדאי שתלכי בהקדם עדכני אותי המון אהבה אל תוותרי אנורקסיה שווה להתאבדות איטית ומייסרת
זה לא כי אני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה זה קרה לי הרבה פעמים וזו ההוכחה שאני יכולה לשלוט בזה....... זה רק לתקופה עד שאני אירגע......ואז אני אחזור לעצמי...
