חייל קרבי - חשש להפרעת אכילה / דכאון

חבר של בתי בן 21 , משרת ביחידה מובחרת. אני חוששת שהוא סובל מהפרעת אכילה. הוא שרירי אך רזה ולא נוגע לרוב באוכל אתנו ליד השלחן גם כשבתי מכינה דברים כמו אמא שלו. הוא לפעמים יאכל הרבה לחם עם חומוס אבל הוא לא אוכל אוכל מגוון עם כל אבות המזון. לא בשר, עוף, מאכלי חלב (זה כשלעצמו אינו דבר רע בהכרח אבל במכלול) , סלט בקושי. הוא לעולם לא יאכל בבוקר ובשבתות כשהוא אצלנו חוץ פיתה עם חומוס בהגעתו, הוא לא אוכל ליד שלחן השבת ובערך צם כל השבת. הוא שותה שתייה דיאט ואומר ששתייה מסוכרת פשוט מתוקה מדי לטעמו. הוא יושב אתנו אבל חוץ מלחם , לא נוגע באוכל. לדעתי הוא עייף אפילו יותר מרגיל עבור חייל קרבי , משום שאינו אוכל או שותה מספיק. אמו אמרה לי שהיא "לא יכולה לאכול" בבוקר או אם היא עצבנית או מתוחה וכו' והיא מאד רזה. בצבא אני משערת שהוא אוכל כמו שצריך כי אחרת ידיחו אותו מהיחידה. לדעתי הוא כל כך נטול שליטה ביום יום שזאת הדרך שלו לשלוט על משהו. הוא טיפוס מופנם. הוא נאה מאד ולא עסוק כלל במראה שלו , לא מבלה מול המראה, לא מתעניין באיך הוא נראה . כך שלא מדובר פה באיזה פרפקציוניזם במראה. הוא אדם מאד אינטלקטואלי ורציונלי. הוא ובתי חברים 3 שנים. חוץ ממנה הוא אינו משתף איש ברגשות שלו ואני חוששת שכאן יש בעיה שהוא אינו משתף אותה בה ואפילו את עצמו. יכול להיות מצב שבחור ביחידה קרבית בן 21 , לא מעוניין לאכול שבת שלמה ? (בתי אמרה לי שהוא פשוט כזה, גם בבית שלו כך שזה לא קשור לבישול גרוע או טעם אחר אבל המצב החמיר לאחרונה לדעתי). במוצ"ש הוא אוכל שוב פיתה עם מילוי כלשהו. אחרי זה, הוא בד"כ לא רגוע וכעבור כמה שעות, בתי עושה לא מסז' על הבטן. היא אומרת שהוא לא רגוע (וגם היא) כי הוא חוזר לצבא ושוב פרידה אבל אני חוששת שזה זה וגם בעיה בסגנון האכילה. ניסיתי לדבר עם בתי על זה , שלדעתי יכול להיות הפרעת אכילה כאן על רקע לא ידוע - נפשי, רגשי, פיזיולוגי, אפילו גנטי. היא לא רצתה לשמוע אבל הקשיבה בכל זאת ואמרה שהיא תנסה לברר יותר מידע לגבי האם אכן זה חייב להיות סימן של בעיה. אודה על כיוון מצדכם. הוא לא ילך למרפא כלשהו אם הוא לא ישלח על ידי המפקד שלו !

ב"ה תודה על הפניה ועל האיכפתיות שאת מגלה כלפיו. זה נשמע די מורכב ואני לא בטוחה שאני יודעת לזהות מהי ההפרעה שלו. ברור שיש קושי. ברור שיש משהו לא תקין ואם את מציינת התנהגות מלנכולית אז על אחת כמה וכמה. הדרך היחידה היא לברר על המפקד שלו ואיך ניתן לזמן פגישה עימו. לדווח לו על המצב ושיישים לב ויעקוב אחר ההתנהגות שלו עם אוכל. מצבי רוח ובכלל ביחידה אולי לערב קב"ן, כי אם הוא ביחידה שלו הוא מחוייב לזה. נשמע לי שזה דכאון וחוסר טעם באופן כללי לחיים שהביטוי לזה הוא בין היתר בחוסר אכילה וכל מה שאת מתארת. כן הדליק לי נורה אדומה עניין הדיאט והסוכר מה שדי יכול להסגיר שיש לו הפרעת אכילה מסוג הימנעות וצורך בביטחון מסוים ע"י התעקשות לאכול מאכל מסויים בלבד ולא משהו אחר אבל נניח שכן ובכל זאת אם הוא לא יבין שיש לו בעיה ויבקש עזרה בעקבות ההבנה לא נוכל לעשות כלום. אני היתי מציעה לך לדבר איתו מפורשות על הנושא ולראות כיצד הוא מגיב. שתפי אותי לאחר שאת עושה את זה מה עלה בשיחה. פני ישירות למפקד שלו. הוא צריך לדעת ואל תערבי כרגע את אימו כי נשמע לי שגם היא לא ממש מפוקסת או ערה לבעיה. המון חיזוקים בהצלחה עדכני אותי... יום טוב הילה