בעיה רצינית , לא מרגישה רעב

היי כולם.. היי דינדין.. מדהימה אני מנסה להבריא מ-7 שנים של הפרעות אכילה מכל הסוגים (אנורקסיה בולמיה אכילה כפייתית לעיסה ויריקה ..) הבעיה עכשיו היא שכבר הסכמתי הסכמתי לוותר על הכל לקבל את הגוף הסכמתי להודות אחרי ויכוחים אינסופיים עם עצמי שאני חולה הסכמתי שאנורקסיה זה לא כיף וזה נראה ככה רק כשאת לא שם כמו בולמוסים וכמו הרבה דברים אחרים נסיבה העיקרית שלי להחליט לאכול מאוזן היא בין השאר להחזיר לעצמי את האיזון הכימי במח המצבי רוח שלי מתחלפים בטירוף ואני מרגישה אבודה כשזה קורה אני רק רוצה למות למות וזהו לא יכולה היום כבר רציתי כל כך לחזור.. לא לאכול אבל זה שטויות אני יודעת שאני לא יעשה את זה די 7 שנים דיייייייייייייייייייייייייייייי בקיצור זה נורא מתסכל שאין תיאבון ואת לא רעבה כי מצד אחד את רוצה לאכול את יודעת שאת צריכה וזה לא ילך לחכות לרעב כי ניסיתי את זה פעם והוא לא ממש בא או שכן לא יודעת אני רוצה לאכול מאוזן אבל בגלל שאני לא רעבה זה נראה לי מיותר ואני מרגישה חארההה ואני לא יודעת כמה לאכול ואני רוצה אוףףףףף אני רוצה להיות כמו בנאדם נורמאלי מה ביקשתי??? רק לדעת מתי אני רעבה ומתי אני שבעה היום אכלתי מלא אבל לא הייתי רעבה די אני אוכלת כי "צריך" וכי אני לא רוצה יותר לא לאכול אבל אז אוף אני מתחרפנת בקיצור פעם חשבתי שהעובדה שאין לי רעב היא יתרון ........... כל כך לא זה לא משפיע בכלל אני אוכלת כי הגיוני שאני יאכל בקיצור קשה לי להבין מה היא התנהגות חולה ומה לא כי אם אני אוכלת ארוחת צהריים שאני בכלל לא רוצה זה לא נורמאלי ולא בסדר לא? מצד שני אם אני לא יאכל אז אני מרעיבה את עצמי אז מה עושים? אני רוצה להיות רעבה אני כמו איזה בלטה לא מרגישה כלוםםםםםםםםם טוב אם יש לך או למישהו מה להגיד לי .. זה יעזור לי המון.. לילה טוב..

היי מתוקה שלי.. גם לי לקח המון זמן ללמוד לאכול ולהרגשי רעב בהתחלה הייתי אוכלת באופן מכאני אבל ללא סידור שעות קבעות בכוונה..כעיקרון 3 ארוחות וביניים..וממש לאט לקח לי זמן קרוב לחצי שנה שאכלתי מכאנית לא עפ"י הרגשת שובע רעב..התחלתי להבין ולהתחבר לגופי הפיזי ושמוע מה הוא מבקש..אז בבוקר שהייתי קמה ולא מרגישה רעבה לא הייתי אוכלת ופתאום ב- 11:00 מרגישה רעב מהבטן..אז הייתי אוכלת מה שמתחשק לי באותו רגע קפה וקראסון או חתיתה בלחם רגיל..וזה לקח זמן כי ההפרעה שיבשה את המנגנון איתו נולדנו הוא קיים ונמצא והלימוד והחזרה לוקח זמן אבל זה יגיע אז סבלנות וההתמדה משתלמת מבטיחה לך!! כל הכבוד לך על ההחלטה והאומץ..והרצון...לחיות ולחזור לחיים!! המון כוח ותני לזה זמן זה יגיע מנסיון!! יום נפלא דינדין

את יודעת היום כל היום השתגעתי באות לי מחשבות לחזור אבל אני אני לא אני לא יחזור והמח כאילו מתכנן לבד איך אני לא יאכל מעכשיו ובאיזה דרךךךךך אבל אני יודעת שזה הכל אשלייה אחת גדולה ומכוערת בקיצור אכלתי בשש בבוקר עוגיה כזו גדולה!! ושחזרתי מהעבודה (4) אחרי שאני מחליטה שוב ושוב לא לחזור אחורה לא הייתי רעבה בכללללללללללללללללל אבל כל היום תכננתי שאני יאכללללל ואז אכלתי גלידה בדרך ושהגעתי הביתה אכלתי אורז ועוף שתמיד אהבתי שהייתי קטנה ועכשיו חזרתי לאכול עוף (הייתי טבעונית) ואכלתי הרבה ולא יכולתי אז הקאתי לא כדי לא להשמין או משהו פשוט כאב פיזי והתפוצצות שאף אדם לא היה יכול להתנגד לה הייתי חייבת רק קצת כדי שיפסיק לכאוב וכמעט בכיתי זה כל כך כואב כי בכלל לא הייתי רעבה כאילו כלום !! בכלל לא רציתי לאכול ולחשוב שאני אוכלת והרבה ומרגישה אחר כך כל כך רע ואפילו לא רציתי לאכול גורמת לי להבין באופן כלכ ך עמוק ודוחה עד כמה אני לא שולטת בזה אני בכלל לא אבל אני גם בכלל לא יפסיק לנסות אני לא יאמין שאם אני לא יאכל יהיה בסדר למרות שאני יודעת שלטווח הקרוב זה הדבר היחיד שיכול לעזור לי אבל זה לא אמיתי אני לא יאמין לזה מספיק! איזה חמודה את יאוווווווווו כל כך שמחה בשבילך!!

הלוואי אני לא הייתי מרגישה רעב..אז אולי לא הייתי כזאת פרה..

ושאני מקנאה בך שאת כן.. ואגב זה שאין לי רעב לא גורם לי לא לאכול.. זה אולי הופך את זה לקל .. יותר מדי קל כשאני לא אוכלת.. אבל זה לא נמשך הרבה זמן. . ואז אני אוכלת מה שנקרא בולמוס בעעע איזו מילה והנה עכשיו כבר החלטתי ואני כל כך רוצה שזה יגמר אני כבר לגמרי בשלב שאני אומרת - הלוואי שלא היתה לי הפרעת אכילה................ את יודעת מה זה לדעת שאת צריכה לאכול ולא לרצות ואז את אוכלת סתם ואת לא יודעת מה זו אכילה אמיתית ומה זו אכילה מיותר ושאת מוכנה לוותר אפילו על הרזון ולא להרזות יותר ואפילו להיות שמנה שאת מקנאה אפילו בשמנים כי הם אולי שמנים ואוכלים הרבה אבל להם לפחות האוכל עושה טוב אני שובלת כשאני לא אוכלת וכשאני אוכלת ואין לי שליטה............... אני לא יכולה לשלוט באוכל כי אני אף פעם לא רעבה אז אני בולסת כי אני מרגישה שאני רוצה יותר מדי ובתגובה אני מפסיקה לאכול .. עד הפעם הבאה.. עדיין מקנאה? THINK AGAIN!!!