אני צריכה אותכן דחוף.

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

18/04/2006 | 21:33 | מאת: בר, בר הישנה!

יש לי שאלות. ממ.. תראו, עבר עלי חודש של חוסר רעב גמור, וירדתי קילו וחצי בערך, שזה המון המון בשביל הגוף שלי. להזכירכן, אני שוקלת 49 ואני 1.75 ואני לא נראית ממש ממש רזה, אני זשוב מדגישה .. הפסקתי עם הספורט שהייתי עושה לחלוטין, ועככשיו הגוף שלי מקבל צורה מכוערת נורא, שכל המסת שריר שלי הפכה למסת שומן, וזה נוראי. אפילו אתמול, אבא שלי אמר לי "ברצ'וק! השמנת!" התחלתי לבכות.. רצתי לחדר. התחלתי לאכול איזה אריזה שלמה של עוגיות, במבות .. הכל! ולא רציתי להקיא.. מרוב שהקאתי היומיים האחרונים, ירד לי דם.. והגרון שלי חרוך. עבר עלי חודש מהסרטים, ועכשיו פתאוםםםם תוקף אותי רעב זוועתי. אתמול, ואני מזכירה לכולן שאני בחיים לא אוכלת אוכל רגיל. אני חייה על סלטים, פירות, שייקים וכו''. הפסח הזה, תקף אותי הימים האחרונים רעב.. אכלתי 4 שניצלים אתמול, פירה, תפוחי אדמה, אורז.. חומוס. הכל! בערב טחנתי איזה 4 מצות עם שוקולד.. והקאתי אותן, הייתי חייבת . היום, בבוקר, אכלתי איזה חביתה ענקית עם מצה, עכשיו אכלתי 5 שניצלים, 3 מצות עם חומוס.. ואין לי כח להקיא. אין לי. אני אבודה, ורציתי לשאול.. אם יש ביכוי, ותהיו כנות איתי, אני מתחננת, אם יש סיכוי שזה לא כ"כ ישפיע, ואם כן.. אם המכון כושר יוכל להחזיר לי את הגוף שהיה לי לפני 7 חודשים ? למה יש לי את ההתפקת רעב הזו ? ואיך יכול להיות שפעם ראשונה בחים אפילו אין לי את הכוחות להקיא? אני פשוט יושבת ואומרת.. בר, הגוף צריך את זה. הוא זועק לך שהוא צריך את זה, אםילו שזה חרא, אפילו מצה עם שוקולד הוא מתחנן לזה . ואני משמינה, אני משמינה מהר. אני לא אתן לעצמי לחזור ל 62, בחיים לא.

לקריאה נוספת והעמקה
18/04/2006 | 21:58 | מאת: דניאלה

ברוש יש לי רק דבר אחד לומר לך יש לך סיכוי!! סיכוי להישאר חיה מה את אומרת שווה לך?? בכל מקרה אם את שואלת אם יש לך סיכוי לחזור לצורת הגוף שלך- כן ברור תמיד עם התמדה ותבקשי רק לעיצוב הגוף ולא לשריפת "שומנים" וכמו שכך אמרתי לך ברוש את יפה ואם את זוכרת את נראת טוב! ואני לא סתם אומרת לך בפרסומת נראת פצצה בקשר לאוכל שאכלת אכלת שניצלים זה בכלל בלי פחממות והן נשרפות מהר יותר ממה שאת חושבת בקשר " הפסקץ ההקאוץ" זה בגלל שהגוף שלך חווה תראומה ביומיים האחרונים שאת מקיאה דם ואת מרגישה חרא ואין לך כוח לזה אולי זה סימן של החלמה אני לא יודעת _שלי זה קרה זה היה החלמה שהפסקתי להקיא!) ובקשר לזה שאבא שלך שאמר לך שהשמנת זה לא צריך לעניין אותך כל עוד טוב לך בגוף שלך שימי פס על כולם ןאז מה אם השמנת!! את אולי נראת קצת נשית ואל אנורקסית מגעילה!! אוהבת דניאלה

21/04/2006 | 01:13 | מאת: בר

יקירה שלי. לא עשיתי את הפרסומת בסוף, זה לא הסתדר עם הסוכנת שלי והסכומים ובחרו בנועה, זו שעשתה אותה. אני חייה, אני ממממממששששששש לא נראית אנורקסית עכשיו, אני נראית "טוב" יש לי קצת תחת וזה,השמנתי 3 קילו, לא יכולתי להקיא יותר, הייתי חייבת חופש. אני חוזרת למסלול.

20/04/2006 | 00:04 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

יש סיכוי ברור שיש סיכוי ואני לא אומר את זה כדי לא ליאש אותך כי את בטח אומרת "טוב בטח שהוא אומר לי שיש סיוכוי הרי הוא לא יגיד לי שאני אבודה..." אבל זה ממש לא ככה בדיוק לפני שנה בפסח הקודם התחילה לי תצקופה שכל הזמן אבל כללללללללללל הזמןןןןןןןןןןן הייתי רעב ורק שתביני, יש לי אנורקסיה כבר 6.5 שנים ועד אז לא ידעתי מה זה להיות רעב!!! אני פשוט לא הכרתי את המילה הזאת הייתי רגיל שאני הוא זה שמחליט אם לאכול או לא ומה לאכול ומה לא ולא היתי רגיל שפתאום אני רעב ופתאום אני לא מסוגל לא לחשוב על אוכל את קולטת מה זה?!? אני, שעד עכיו הייתי מסוגל לצום ימים שלמים ולחיות רק על ירקות, אני, שלא היתה לי בעיה להגיד לא! לאוכל לא מסוגל להפסיק לחשוב על אוכל וחייב אבל חיייייייב לאכול!!! אני גם סופר קלוריות "במסגרת האנורקסיה" אז אני יכול להגיד לך שהגעתי ל4000 קלוריות ביום! כל הזמן היתי בדיכאון וכמובן שעליתי במשקל איזה 16 קילו בפחות מ 4 חודשים את לא קולטת מה זה גם אני לא קלטתי לא הבנתי איך מאנורקס "מושלם" שמקפיד על כל ביס שנכנס לו לפה הפכתי לכזה חזיר שלא מסוגל להפסיק לאכול (ואני לא יודע להקיא ככה שכל האוכל נשאר אצלי בגוף) בקיצור, שמעתי פה ושם על התרופה "טופאמקס" שעוזרת להרבה בולמים ולהרבה אנשים שמנים וגם עם התקפי אכילה ודיברתי עם הפסיכיאטר שלי והוא נתן לי אותה בשילוב עם עוד תרופה שמקור היא נגד דיכאון אבל היא גם מורידה תאבון וזה עזר לי המון רק בסוד אני יגלה לך שירדתי את ה16 קילו האלה (אמנם זה ממש לא היה קל אבל עשיתי את זה ) עם ריבית והצמדה למדד (והמדד עולה מיום ליום....:-) בכל אופן תפני לפסיכיאטר טוב, מומחה, שמבין בדברים האלה ותנסי להשיג את הטופאמקס הזה תראי, אם אני הייתי היחיד שזה עוזר לו אז לא היתי אומר לך את כל זה אבל תגלשי קצת בפורומים ותראי לכמה אנשים שמנים שלא הצליחו לסגור את הפה זה עזר לא תמיד הבעיה היא בנו לפעמים יש בעיה באיזון של החומרים במוח וכל מיני דברים כאלה ואת לא אשמה בזה לכן תרופות מאוד יכולות לעזור אני אשמח אם תעדכני אותי איך הולך לך [email protected]

21/04/2006 | 01:19 | מאת: בר

אני ממש מודה לך על העזרה והייעוץ, זכרתי שהייתה לך בעיה כזו. אני קוראת ואורמת לעצמי שאני לא אתן לעצמי לעולםםםם להעלות את ה 16 שהורדתי, בחיים בחיים בחיים !!! אני השפחה העבד מס' אחת של הרזון, ואין דבר יפה ממנו בעיני .. אני לא מסוגלת, אין סיכוי כזה . איך אני יכולה להשיג את זה בלי מרשם ?

20/04/2006 | 14:01 | מאת:

בר נפלאה שלי!! הרי זה לא טבעי ונורמאלי לדחוס 5 שניצלים לא ולא אבל מה קורה לך? את אוכלת משהו שאסרת על עצמך והוא מחוץ לקו המותר בחייך..וברגע שאכלת טיפה ממנו את מרגישה שאיבדת שליטה בחייך (באמצעות האוכל את מבינה) ואז את אומרת לעצמך אכלתי אז יאללה..עד הסוף...וממשיכה את הבולמוס כי את יודעת שבסופו תקיאי..או לא? גם לי היו מצבים של אין כוח להקיא אחרי שכל היום בערך כל שעתיים שלוש הייתי מקיאה.. בר זה יכול להפסיק..והגוף יחזור להיות יפה ובמשקל נורמאלי ללא שומן רק אם תפסיקי את ההפרעה ...מה זה אומר? עבודה על עצמך יש פיתרון וכלים והם לא חד משמעיים היום ומחר תקומי בריאה..אבל מלאך שלי את חייבת... למענך למען בריאותך איכות חייך..ושמחת החיים שתחזור לא היית רוצה להנות מהאוכל לאכול מצה עם שוקולד וזהו להמשיך הלאה בלי להמשיך בהתקף? יש סוף..קחי כוח תתחילי..אני פה מבטיחה בהן צידקי אעזור לך..תרצי מאוד...מחבקת אותך ומקווה שהיום את מרגישה יותר טוב אוהבת המון חיבוקים ונשיקות קחי עצמך ביידים את לא לבד אני כאן!! דינדין

21/04/2006 | 01:29 | מאת: בר

אני לא מאמינה שאני אי פעם אצליח, אני לא מאמינה שאני מסוגלת להיפרד מהמחלה שלי. כמה שאני שונאת אותה.. אני מאוהבת בתחושבת הישג שהיא מקנה לי כשאני מצליחה.