היי דינדין..

אז כמו שאת יודעת כבר שמי נטשה ..אני בת 22 עוד מעט ואני סובלת מהפרעת אכילה כבר 6 שנים אין לי פאקינג מושג איך פתאום זה נכנס לתוכי ולמה בכלל .. כי לפני זה הייתי ממש רגילה כמו כולם..המקרה שלי מעין מתוסבך כזה..אפשר לקרוא לזה בולמיה כי זה ממש אותם התקפים מטורפים של אוכל אבל בלי הקאות..ולכן ההשמנה המואצת והלא מובנת.. מכיתה י עד השנה השניה שלי בצבא סבלתי מזה פה ושם דיאטות זמינות ושוב למסלול המחלה..בשנה השניה של הצבא הגעתי למצבים של עצירות מטורפת שברור לי שזה נבע מהתזונה הלא סדירה בכלל ואז החלטתי ללכת לייעוץ של דיאטנית קלינית בנושא עצירות ודיאטה.. ובאמת עם שילוב של ספורט אינטנסיבי פיקוח שלה ותפריט שלי ירדתי 20 קילו מבוקרים לגמרי.. וחזרתי להיות הילדה הרזה כמו פעם שקלתי 53 בערך.. אחרי שהפסקתי איתה חזרו לי ההתקפים פה ושם אבל תמיד הייתי מכפרת על זה עם ספורט מואץ ככה שהייתי כמו יו יו אבל זה לא הורגש כי הכיפור היה משמעותי.. נסעתי לחו"ל.. ושכבתי עוד כמה חודשים שם כבר בכלל ההתקפות השתלטתו שרדתי חודשיים עם ספורט רציני שכיפר על ההתקפות אבל אז זה כבר הפך ליו יו מטורף התקפות מטורפות וחזרתי אחרי עלייה משמעותי.. חזרתי לארץ נסעתי לעוד 3 חודשים בחו"ל ושם בכלל היו לי התקפות כמעט כל יום .. בקיצור כמו כדור שלג שלא יכול לעצור ממש ככה.. משם כבר חזרתי הרבה יותר ממה שהתחלתי אפילו עם הדיאטני.. וזה נורא נורא נורא!!! דין דין אני רוצה שתדעי שזה כאילו מישהו אחר שנמצא בהתקפה והוא אוכל... עכשיו מה שהכי קשה שזה קורה ואחרי זה את בוכה ומרגישה זוועה כי הבאן נפוחה וכואבת ןהראש כואב ממחשבות בלילה סיוטים וחלומות על זה וזה לא נגמר..יש חרטה הבנה כיפור בספורט וימים מסודרים ואז זה קורה שוב כלומר אין הפקה אמיתי של לקחים זה כאילו בלתי נשלט דין דין זה פשוט מתסכל לדעת שמשו קרה לך בחיים אתה פשוט סובל מגיע עם עצמך להסכמה שאתה לא הולך ליפול שוב והנה אחרי כמה ימים כאילו כלום.. זה מביא אותי למצב רוח של דאון לא בא לי לההראות את עצמי לאף אחד והחבר הכי טוב זה החדר כושר.. תודה על ההקשבה.. מקווה לחזור לתקופת הזוהר שהייתי בה בדיוק לפני שנה ואני בטוחה שיש לך כמה כלים ממש טובים.. שיהיה לנו רק רגעים יפים של אושר.. ביי בינתיים!.....

אני מכירה את המצבים האלה רק שאצלי זה היה מלווה לרוב ב"היטהרות" כביכול..אבל הדחף לעשות בולמוס היה בלתי נשלט מבחינתי כאילו רוח אחרת עושה את זה ולא אני..וזה היה כביכול הניחום..המרפא..המזור המענה הזמין המיידי...ה-א-ו-כ-ל!! אבל אחרי שעברתי טיפול , קראתי, ביררתי על המחלות התופעות וההשלכות שלהן..הייתי במקום מודע לעצמי עד שאני הפכתי השולטת על מוחי וגופי ולא הוא.. זה כאילו הנפש הבהמית שלנו שולטת על הנשמה והגוף..ואפשר להפוך הכל!! צריך למצוא את הדרך המתאימה כי נאטשה..אם תעבדי על עצמך המצבים שזה קורה הסיטואציות את לאט לאט תעמדי בזה לבד ותבריאי לחלוטין כמוני ..ואפילו תרזי ותרגישי נפלא כמוני אוהבת את הגוף שלי..מאוד!! אבל בטיפול שלי לא התייחסתי לאוכל אלא למקרים שמביאים אותי לחשוב על אוכל ורק עליו על הכאבים הדאגות ועוד שדוחפים אותי לשלוח מכל הבא ליד ולדחוס אפילו בלי ללעוס כמויות אדירות אני זוכרת שהייתי גומרת קופסא שלמה של קורנפלקס עם חלב..(כמובן שבאופן הרגיל לא הרשתי לעצמי דברים "משמינים" והנה היום אני אוכלת הכל במידת הצורך של גופי.. מה אני רוצה לומר לך?! שיש פיתרון ולא! את לא חייבת לסבול...תפני לטיפול שיחות ודיאטנית ותעבדי על הנשמה שלך מה את רוצה ומה קורה לך בחייך שמביא אותך לכך..כל השאר זה לא שייך כרגע.. תאמיני לי את תצליחי אל תוותרי ומאוד מאוד לרצות ..! להצליח להבריא!! אני כאן אם תרצי לדעת עוד משהו או בכלל עצה וגם חיבוק וירטואלי.. אז אל ייאוש כי אם שמחה על מי ומה שאת כמו שאת מיוחדת ואת תלמדי את זה תעזרי לעצמך!! אני כאן שבוע נפלא דינדין