לא סתם נשיקה...

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

02/01/2005 | 12:54 | מאת: אצבעונית

לפני כמה ימים חשבתי על משהו. הייתי ליד החבר שלי וכשהוא ניסה לנשק אותי התרחקתי. יש בינינו מגע וישנו ביחד מספר פעמים אבל כשזה מגיע לנשיקות אני ישר מתרחקת. בהתחלה חשבתי שאני פשוט מתביישת כי אני לא בטוחה אם אני מנשקת טוב או בכלל יודעת איך זה עובד. אבל גם אחרי שכבר ניסיתי גיליתי שיש לי רתיעה מסוימת מהחיבור הזה. אני רואה בפה משהו "מלוכלך", וכל פעולה שקשורה בו היא פוגעת או מיותרת. אם זה לאכול, להקיא....להתנשק. בשבילי הנשיקה היא אינה דבר רומנטי ומקרב והיא אינה יכולה להיות כי הפה הוא רק כלי עזר להרס העצמי שלי. אני לא יודעת אם אני מסבירה את עצמי טוב. אני לא בטוחה שאני כל כך מבינה. אני רק יודעת שאני לא מתחמקת מנשיקות כי אני מתביישת אלא בגלל משהו יותר עמוק. למה אני חייבת לסבך כל דבר? אולי אני צריכה להפסיק לחשוב כל כך הרבה....

לקריאה נוספת והעמקה
03/01/2005 | 12:20 | מאת:

הרבה זמן לא יכולתי לסבול נשיקות ואני מספרת לך את הסיפור שלי כי אולי תביני מה מסתתר מאחורי זה אצלך אני לא חושבת שבך התעללו מינית אם זכור לי נכון אבל לי זה קרה בגיל 8 והקטע הכי מסריח שאולי לא קשור בזה הוא שהאדיוט שעשה את זה כמעט חנק אותי מעבר לכל האקט הוא החדיר גם את הלשון שלו עד הוושט שלי אני חושבת ואני לא יכולתי לנשום פשוט לא יכולתי .. לגבי הלשון זה אפשרי כשאת בת 8 והוא אחז בי כל כך חזק שלא יכולתי להשתחרר הוא פשוט נגע ותפס כל חלק בגוף שלי וגרם לי להיגעל מעצם היותי בכלל ..ההפשטה .. חוסר האונים ומעל הכל הזיקה לאהבה שהייתה לי ושרציתי כל כך ולא היה לי בשום מקום.. אני חושבת שמשם נבעה ההסכמה הווירטואלית שלי .. הוא בסהכ שאל אותי אם אני רוצה שהוא יעזור לי לעבור את הכביש.. נשמע כל כך קלישאה אבל זה תכלס מה שקרה ... אחכ כבר הייתי בגינה צדדית על ספסל מסריח ריקה מאדם.. רק לקראת הסוף של כל החרא הזה הצלחתי לברוח ואני בטוחה שהיה משהו שהעיף אותי משם לא כל כך ברור לי איך הצלחתי אחרי שזה כמעט הגיע לסוף של כל העניין באמת הצלחתי לברוח .. אבל זה היה מאוחר מידי כי הבריחה לא מנעה את האונס החווייה הזאת יותר מהאקט המיני עצמו שהיה מלווה לכל העניין .. חוויית החניקה גרמה לי לדחות באופן ישיר אוכל .. אני תמיד הרגשתי חנוקה .. אני לא יכולתי להיות במקומות סגורים .. נשיקה ...?...אפילו בנאדם שאני מאוד אוהבת ומאוד רציתי שהוא ינשק אותי תמיד נחנקתי תמיד הייתי צריכה אוויר תמיד היו הפסקות ופה החלק הרגשי דיבר זה אפילו לא היה קטע פיזי רק הזכרון של הגוף לחווייה ששולטים לך על כל הגוף ואת לא יכולה להשתחרר... איפה זה מתקשר אלייך... ? את צריכה לחשוב איפה את בחיים הרגשת חנוקה .. שאין לך ספייס.. מה גרם לך להרגיש כל כך לא טוב עם עצמך .. מה גרם לך להרגיש את לא מסוגלת להכיל יותר ותכלס זה לא חייב להיות התעללות מינית אני יודעת שזה לא לגמרי פותר את הבעיה אבל עצם זה שאת מסתכלת לתוך זה ומבינה מאיפה זה בא זה כבר חצי דרך .. לדחות נשיקה של מישהו בהכרח קשור עם דפוס של חנק .. דחייה .. חוסר אהבה .. אי ידיעה לאהוב.. פחד.. בלבול.. התבגרות .. גדילה ועוד.. .. אבל "החנק" הזה יכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני צורות וזה חשוב שתשאלי את עצמך.. וכשתביני יהיה לך קל יותר אל תשכחי שגם לאדם שניצב מולך יש חלק בעניין גם הוא צריך לגרום לך להרגיש נעים ולכבד ולהיות סבלני איתך .. לא הכל מסתכם במין או בסתם נשיקה צרפתית זה קצת מעבר לזה .. מעבר לזה שבעיות התנהגותיות עם אוכל תמיד יוצרות קושי בכל מה שקשור לחווייתיות המינית .. כי אני תמיד הרגשתי ואת לא חייבת להסכים עם זה שמין זה כמו אוכל תכלס נכנס לך ממקום אחר .. אבל זה נכנס לגוף שלך חחחחחחח וזה עוד לשני הכיוונים והחוויה לדעתי דומה ... זה מסתכם במילה אחת "הכלה" ו.. היום כשאני כבר מחוץ לחרא הזה וזה החלק האופטימי אין לי את התופעות שהיו לי אני לגמרי מסוגלת להכיל אז זה יכול לקרות גם לך אל תרגישי לא בנוח תאמיני לי יש סיבה טובה להרגיש כמו שאת מרגישה וזה לא אומר עלייך כלום זה פשוט אומר לבינתיים שאת צריכה להקדיש יותר פוקוס לטיפול שלך ובעזרת השם לצאת מהסבך הזה של הפרעות אכילה אמן המון אבה ושיהיה לך יום נפלא הילה