סיכום שבועי! ושאלה!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
בסוף יש שאלה אז אם האורך של המכתב מרתיע אתכם- פשוט תגיעו לשאלה ותעזרו לי בבקשה. תודה. טוב.. אני לא יודעת עד כמה זה מעניין אתכם- אבל אני צריכה קצת לפרוק- היה לי שבוע איום מבחינת האכילה... לא ברור למה, אבל אחרי שלא הקאתי הרבה זמן פתאום השבוע הזה- ממש הרבה. לא ברור למה- דווקא היו לי ימים בסדר, אבל הקאתי כל יום. מפחיד... בדיוק כשחשבתי שאני כבר בשיא השליטה, וכבר לא הייתי מקיאה כמעט בכלל- הגיע השבוע הנוראי הזה... נראה לי קיצרתי לעצמי את החיים בשבוע האחרון....... השיא הגיע עכשיו... באופן מודע לחלוטין החלטתי "טוב. אוכלים ומקיאים- יאללה." במודע ועם קול קטן שיודע שאוווףף זה לא היה צריך לקרות. אבל הקול החזק יותר אומר שמגיע לי להנות קצת מהאוכל ושממילא אם אוכל עכשיו אז ארגיש בטטה מחר- אז אפשר להקיא. לא יאומן... רק אתמול ידעתי לעצור את עצמי בזמן- לקחתי ביס ממאכל שנורא אהבתי וידעתי לעצור את עצמי. אבל עכשיו פשוט רציתי לאכול עוד ועוד. לקבל סיפוק. זה היה בולמוס אמיתי. כזה שמגיע פעם בשנה.... נורא רציתי לסלוח לעצמי על החריגה, ברם האפשרות להקיא ולשכוח קרצה לי הרבה יותר. זה נורא. הנה- מגיע שלב ההלקאה העצמית. למה עשיתי את זה? היתי צריכה לצפות את זה! טוב. בזאת אני מכריזה קבל עם ועדה- השבוע הקרב הולך להיות שבוע ט ו ב. אני לא אקיא. ולו פעם אחת. אני אוכל כמו בן אדם. צפו לחדשות! נראה כמה אני יכולה לעמוד בהבטחה! וכעת, בהנחה שהחזקתם מעמד לכל אורך ההתבכיינות האינסופית שלי אני זקוקה לעצה מיודעי דבר- בתקווה שאתם יודעי דבר: לחברה בולמית שלי נתגלה לאחר 8 שעות של כאבי בטן עזים- גוש של חומצה בקיבה. האם יש קשר בין התגלית המזעזעת הזאת לבין העובדה שהיא נוהגת להקיא? או שהחומצה בקיבה נובעה רק מהפרשי שעות של אי אכילה- כי גם את זה היא עושה. הבעיה היא שבמרפאה לא יודעים שהילדה מקיאה. אז אולי לא הניחו קשר לכך. אבל ייתכן ויש?? עזרו לי לעזור לה פללללללללללללייייייייייייייייז תודה. וואו. החזקתם מעמד עד כאן? אתם מקסימים אמיתיים. תודה על העזרה, אתם כל כך חשובים לי.(: אוהבת.
דבר ראשון כל מה שאת כותבת בשבילנו הוא זהב לכן גם אם זה היה יותר ארוך היינו קוראים דב רשני מטער אבל אין לי פתרון לשאלה שלך מכיוון שאין לי נסיון בהקאות... (-: שיהיה לך שבוע מוצלח יותר חיבוקות ונישוקים
גם לך
ב"ה ב"ה אני מאחלת לך בהצלחה וגם אם לא, לא נורא, גם אם זה יהיה יום יומיים שלושה בלי, אני חושבת שזה יהיה הישג גדול ושוב כאמור בהנחה שלא תעמדי בשבוע של, ם כי יודעת אני מה זה להיגמל מהצורך לבלוס ולהקיא... לא פשוט בכלל!!! כל הכבוד על הרצון, זה מעיד הרבה מאוד.. בהצלחה!!!! לגבי שאלתך אני בזמנו הקאתי גושי דם שנקרשו מפאת חומצה בקיבה אני הגעתי למיון וללא ספק זה קשור בהקאות בליסה והקאה מגבירים את החומציות בקיבה גם מפני שרב הזמן הקיבה כאילו מופעלת ובעצם לרב מעכלת הרבה יותר מיצי קיבה מאשר מזון וזה ללא ספק גורם למצבים של פצע או חומציות יתר, קרישים כמו שקרה לחברתך. באיזשהו מקום זה היה מאוד חיובי שהדם הזה יצא החוצה. בכל אופן הם הפסיקו את הדימום ואם לא הייתי תופסת את זה בזמן סביר להניח שזה היה מסתיים במוות הם ידעו על הרקע שלי עם הפרעות אכילה שכן ההקשר היה ברור מאוד אני מניחה שבד"כ אם המטופלת לא מספרת הם לא מתעקשים לשאול שוב ושוב ברמת תחקיר אם היא לא מעוניינת לשתף פעולה לגבי מצבה זה בד"כ מה שקורה במיון עד שזה מגיע לטיפול נמרץ או מחלקה שמתמחה בהפרעות אכילה ואז אין בכלל שאלה. המשוואה להפרעה ההתנהגותית הזו היא בכלל לא נתפסת ברמת החומרה שלה והסיכון שלה הרבה מכפי שאת יכולה להעלות על הדעת. איך לעזור לה? ככל שהיא תהיה כנה יותר עם המטפלים שלה כך ייטב בעבורה כי רק כך הם באמת יוכלו לעזור לה.. רפואה שלמה המון אהבה אפשר לעצור את זה!!!!
?
