להילה אוריאל

דווקה היבנתי איך אני רוצה לעזור לעצמי והיבנתי גם מה אני צריכה ודווקה זה לא היה בעזרת פסיכולוגים אלא דווקה ביזכות חויות שהיו לי וגם בזכות חבר שלי לשעבר היבנתי בתור דבר ראשון שכשאני מנסה לשפר בעצמי משהו אני צריכה לעשות אותו מתוך אהבה לעצמי ולא מתוך שינאה לעצמי לדוג הפרעות אכילה כשאני לא אוהבת את עצמי אני נוטה מהר מאוד ליפגוע בעצמי על ידי הרעבה עצמית או אכילה אימפולסיבית (מתוך תיסכול של "ברור שאני לא יצליח") אם אדם אוהב את אצמו החשיבה הראשונית שלו היא אני רוצה להראות יפה יותר אבל אני גם אוהב את עצמי לכן אני רוצה להישאר בריא ומתוך כך הוא מגיע למסקה של דיאטה טובה גם אם היא קשה לו וגם אם הוא יהיה מתוסכל יהיה לו יותר קל להמשיך איתה כי הוא אוהב את עצמו אז אומנם עוד לא היגעתי לדרגה העילאית שאני אוהבת את עצמי אבל בשנתיים האחרונות למדתי לא לישנוא את עצמי ולדעת שאני יכולה לעשות כל מיני דברים בחיים שהם לא חייבים להיות מושפעים אחד מהשני ואם כן אז רק לטובה לדוגמא אני הרבה פחות עם בעיות אכילה בזמן האחרון וזה ניראה לי רק יתקדם וגם לדוגמא אם אני רוצה ללמוד משהו אני לא ניכנסת ישר לתיסכול שאני בטוח לא יצליח אלא אומרת לעצמי " אני רוצה ללמוד את ואת זה אבל אם אני יצליח להיתקבל יש כך וכך ללמוד וגם אם אין לי תעודת בגרות אני יכולה ללמוד כלכך הרבה דברים אחרים שאני יכולה לעבוד בהם ככה שאין טעם להידבק רק לזה. וכן אני עדיין ינסה להגיע את המטרה" אז נכון שיש מקום תמיד לעזרה מיקצועית וגם ניסיתי אבל לא ראיתי ממש שיפור וגם לא הייתי באותה תקופה במקום של לקבל ועכשיו דווקה אני פחות בהיתנגדות יותר מישיקולים כספיים וחוסר זמן אני יודעת שאני יואהב את עצמי ואני יצליח להיתקדם בחיים ואני גם יצליח יותר לישלוט באכילה שלי כי אי חייבת את זה לעצמי. ולזה היגעתי מה לעשות רק בעצמי. אני גם חושבת שמה לעשות אם כל העזרה של הפסיכולוגים ואני בכלל לא מנסה להמעיט בערכם אם את לא תגיעי לתובנות האלו בעצמך אף אחד לא יוכל לשכנע אותך אחרת ואני זוכרת את זה כלכך טוב מעצמי ועדיין מרגישה את זה

בקשר להיתאבדות מה שאני יכתוב כאן יראה לך אולי משונה כי באמת בדרך כלל אנשים עושים את זה כי בטח זה הסוף אבל אני יאיר את עינייך שאני בתור מישהי דתייה ממש לא מאמינה שזה הסוף ולא רק זה מיבחינתי מי שמנסה להיתאבד יזכה גם לעונש הגון שאותו אי אפשר לתאר במילים מכיוון שאנו לא ממש מבינים מה הולך שם למעלה ודווקה בגלל זה רציתי להיתאבד בחשיבה המעוותת שלי רציתי להעניש את עצמי יותר ממה שכבר הענשתי ומגיע לי את העונש הנורא מכל עונש של מיתאבדים שלפי היהדות הוא בכלל לא סימפטי מכיוון שהעונש הוא בנשמה ולא בגוף

ב"ה אני לא מאמינה שלאף אדם מגיע כזה עונש ואם את דתיה את אמורה להבין שרק בורא עולם, רק בידיו להעניש אם בכלל לכן אין זכות להעניש את עצמך מלבד לחיות את חייך ולהפיק מהם את המירב גם אם לכאורה נדמה לך שהכל סתמי. אני מאמינה בך ואני יודעת שאם כל ההתבוננות שלך הרבה תשובות יגיעו לידייך וכולי תקווה שהן יסייעו לך בהחלמה שלך או איך שתבחרי לקרוא לזה. אני מאחלת לך שתהני מהחיים האלה וזכרי, כמו שייצרת את זה היא גם באותה קלות יכולה להיעלם. נסי לחשוב איך זה התחיל מה היה הקש ששבר את גב הגמל אולי יעלה לך משהו המון אהבה יפה :-)

אני יודעת איך זה היתחיל ואני יודעת בדיוק מה גרם לי לישנוא את עצמי לצערי עבר עלי יותר מידי בחיים יותר מידי דברים שגרמו לי לישנוא את עצמי ולישנוא את הגוף שלי ולישנוא כל דבר בעצמי אני לא יודעת אם אי פעם אפשר להיתגבר על דברים כאלו אבל אני כן יודעת שאני יכולה להפסיק לישנוא את עצמי מתישהו אני יבין שאני לא אשמה בכל דבר שקרה לי בחיים אבל במיקרה הזה אני חושבת שהדרך עוד ארוכה