שבוע טוב לכולם
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
בשבת היתי אצל סבתא שלי כי לאחותי הקטנה היה ניתוח אפנדציט אז ההורים שלי היו איתה בשנידר ואנחנו (הילדים הינו אצל סבתא שלי). זה היה נורא מצחיק כי אני הגעתי עם שתי שקיות גדולות (בגודל של שקיות זבל ) מלאות באוכל כדי שייה לי את כל האוכל שאני צריך לקחתי מלפפונים, קישואים ופטריות (כדי להכין את הסלט שאני תמיד מכין), קרטיבים לייט של שטראוס, סחוג, ביצים קשות, 2 סוגים של לחם קל, וסוכרזית כדי שאם לסבתא שלי יגמר. הרגשתי ממש אידיוט אבל מה אכפת לי... שיקפצו לי כולם, עדיף לי להגיע עם האוכל שלי ולהיות מתוכנן מאשר לאכול דברים לא במקום . מה שעוד רציתי לספר לכם זה שביום שישי הלכנו לבקר את אחותי בשניידר (הניותח היה ביום חמישי בלילה) ואני ירדתי למטה לקומה 2 למחלקה להפרעות אכילה (היתי מאושפז שם מגיל 14.5 עד 18 און אנד אוף) וקיוויתי לפגוש שמה אנשים ולדבר איתם אבל לא היה שם אף אחד אז השארתי להם מכתב שיצאו מזה מהר כי כשמתבגרים זה נהיה הרבה יותר חמור. תאמת, ממש התגעגעתי, ולא רק לשם התגעגעתי, גם לאשפוז בתל השומר (שהיתי שם לפני שנה)אני מתגעגע, אני לא יודע למה אבל היה שם ממש כיף, שלוות נפש, רוגע, בלי לחץ, אחחחחח, אני מת להיות שם עוד פעם אבל בשביל זה צריך לרדת במשקל וזה מה שאני מנסה לעשות... סתם רציתי לספר לכם... אז שיהיה שבוע טוב והמון אהבה (-:
שאתה רוצה לחזור לאשפוז. אני חושבת שאתה רוצה לברוח ממצב קיים שבו אתה שולט על החיים שלך אל מצב בו מכתיבים לך מתי לקום בבוקר, מתי לאכול, מתי לישון, ובו בעת אתה ם יכול להתפנק. אני יכולה להבין את זה ועם זאת, חבל לי שאתה מרגיש ככה כי זה אומר שטרם מצאת את ה"נישה" שלך במצב בו אתה שולט על חייך. כשמתבגרים, באמת לא כיף לאבד את כל הפינוק הזה כמו שהיה בתקופת בית הספר, ופתאום מצפים ממך ליותר לדאוג לעצמך, לקדם את עצמך, אולי אתה רוצה לחזור לאשפוז בשביל זה? אני מאמינה שאם תגלה שכיף לך בחיים, כלומר, אם תמצא משהו שיספק אותך בחיים יותר ממה שעכשיו- אולי לא תרצה כל כך לחזור לאשפוז כי באופן אובייקטיבי- אשפוז אינו משהו חיובי. אני רק קצת מנסה להבין אותך, אבל לא מתיימרת לעשות זאת... פשוט תזהר טוב?
ב"ה לא צריך להתאשפז בשביל להרגיש מוגן, נעים, מסרב לגדול, לתת אמון, לקחת אחריות רק צריך לפתוח את עצמך לדעת איך לעשות את החיים שלך הכי נעים, הכי מעניין, כדי שיהיה לך טוב בהם מספיק, כדי לוותר על העוגן הזה שיצרת לך סביב הזיקה לחזור לאשפוז מתוך אשליה ששם אולי יותר נעים אבל גם מאוד מצמצם. אולי זה רק אומר לך שאתה פוחד לגדול... האמת, אני יכולה להבין את זה, זה די מפחיד לגדול אבל זה גם יכול להסתבר לך כדבר הכי מעניין ומספק שיש, אם ואך תנסה. מה בעצם מעורר בך געגוע, כי נשמע שיש הרבה מעבר לזה שרק היה לך כייף הרי בינינו להיות באשפוז עם הפרעות אכילה זה גיהינום, אז מה בכל זאת הפך את זה למטרה ושאיפה שאתה לא פחות ולא יותר מוכן לחזור לשם בשביל מה.?.. תחשוב בריא תחשוב לגדול תחשוב להיו אתה עם כל מה שזה אומר ללא מורא אני מאחלת לך את זה :-) ליל מנוחה