הי הילה יקרה

שלא תטעי, אני חושבת עלייך המון מאז השיחה שלנו, חווה נפילות מאז וגם המון תהיות לגביי ההמשך, כן לטפל, אצליח לבד וכו' . אני כרגע בבית, לא עובדת, מטפלת בבתי בת השנה בבוקר ואחה"צ בבת השלוש שחוזרת מהגן. אחת הסיבות לדעתי שאני בבית היא שאני לא רוצה להתמודד שוב עם הלחץ של הלהראות טוב בעבודה, להתלבש ולהתחתך, אני מעדיפה להתמודד עם המצב בלי לחצים מיותרים שקיימים גם ככה, למרות שבתוך תוכי הייתי מאוד רוצה לחזור לעבוד, אבל להיות נורמלית... מאחר ואני כל היום עם בנותיי גם אין סיכוי שאמצא זמן ללכת לטיפול כי אז אצטרך להחשף ולהודות בבעייה שלי בפני עצמי ובפני משפחתי. אני בהדחקה גמורה, מרגישה נפוחה כל היום רוצה לאכול כל היום ולא יודעת מה. האם את אוכלת לפי תפריט מסויים?? תדעי לך שהקסמת אותי בפורום ושבית אותי בטלפון, את פשוט מקסימה וכשמדברים איתך אז נדמה כי השמיים הם הגבול!! אבל איך מתחזקים?? מאין שואבים את הכוחות??

ב"ה רק הגבול שאנחנו שמים בראש שלנו, במחשבות שלנו.... ככה, אני אוכלת לפי דברים מסויימים שאני יודעת שמותר לי לאכול ונמנעת ממה שאסור לי לאכול, יש לי תמיד בעיה של ליחה, של מחסור בסידן ובברזל, אז אני חייבת שהתזונה שלי תהיה בהתאם ומאז שאני שומרת על התזונה המסויימת הזאת נפתרו לי הרבה בעיות אם כי יש עוד מה לשפר, אני הרבה פעמים חורגת אם בא לי משהו מתוק שזה לא בדיוק הולך ביחד אם הדברים שאני אמורה להימנע מהם אבל זה לא קורה לי הרבה, רק מתי שאני בקריזה למתוק או בעצבים היסטריים, אני אוכלת הרבה על פי מודעות של שנים, תפריטים שקיבלתי בעבר וגם תפריט שהוא מאוד כללי שאני מקבלת היום, אני רוב הזמן אוכלת דברים קבועים שטוב לי איתם, אוכלת מעט כל כמה זמן ולועסת טוב טוב את האוכל שלי ואני לא מתעסקת בשום דבר אחר כשאני אוכלת והאמת שאני ממש לא חושבת על זה, שזה מדהים, כי פעם זה לא היה, אני לוקחת הרבה תוספי מזון שמצילים אותי והם מותאמים לי לפי המצב הפיזי שלי וזה משתנה מפעם לפעם. מאיפה שואבים את הכוח? האמת שאני הייתי על סף שבירה טוטאלי לפני שבכלל חשבתי שאני אצא מהפרעות אכילה, קרה נס, כי לא ציפיתי, הקיניסיולוגיה הצילה אותי, אני מניחה שמה שהציל אותי באמת בנוסף, זה האהבה של כולם, עטפו אותי בכזאת אהבה שאני לא יודעת אם יש בן אנוש שזכה לכל כך הרבה אהבה כמו שאני קיבלתי בחיים האלה, למרות הזוועות של העבר שלי. ובכל זאת, אני חושבת שאת מבינה מה מצבך, אני חושבת שכל עניין ההחלמה, הוא עניין של מודעות גדילה והתפתחות אישית שלא תלויה בשום דבר שמציבים לך כגבול או שאת מציבה לעצמך כגבול ולעיתים התהליך הזה מורט עצבים ודווקא במקום שאת לא מצפה שם כנראה קורים הניסים הכי גדולים. אני חושבת שאת צריכה להחליט וההחלטה הזאת היא מכאיבה כי זה מכאיב להיפרד ממה שכל כך מוכר לנו וכל כך בטוח לנו מאיזושהי סיבה לא ברורה אבל את צריכה להחליט מה את רוצה, מה את באמת רוצה ולהשתדל למקד את זה ולא לפעול מתוך פיצול, כל זמן שתפעלי מתוך פיצול יהיה שווה לכך שלא החלטת, מתי שתחליטי אז תהיי מאוחדת עם עצמך ואז יהיה דרור להחלטה שלך וגם הדרך שלך תיפתח ואת תדעי בדיוק מה עלייך לעשות וגם יהיה לך את הכוחות לשרוד את זה ויותר מזה לחיות מעל כל זה. אני שמחה שעדי כתבה, היא גם מטפלת בקיניסיולוגיה מוח אחד, את יכולה לדבר איתה אני מאחלת לך הרבה בהצלחה תחשבי על זה חיבוקים ואהבה מליון ועוד :-)

הי יפתי, האם עדי היא זו שטיפלה בך? את נתת לי טל' של הבחורה שטיפלה בך ואני לא מוצאת אותו.. האם תוכלי לתת לי שוב? אני מעוניינת לדבר איתה, לפחות קצת לרחרח.. לגבי התפריט, גם לי יש הרבה דברים שעושים לי רע ( נפיחות וגזים ) אבל אני לא בדיוק יודעת מה ובימים כאלה אני ממש יכולה להשתגע וזה מה שמביא אותי לנפילות כי אז אני בטוחה שכל הנפיחות תשתחרר, וזה בד"כ מה שקורה... אבל אני לא רוצה שזה יהיה הפתרון. לאיזה רופא צריך ללכת על מנת לדעת מה טוב לקיבה ומה לא?