אמא של הילדה שגונבת מהמקרר

תודה רבה על העצה, בתחילת הודעתך הרגשתי שאת תוקפת מבלי לשאול מה ניסינו לפני שהתחלנו באיסורים. בתחילה נתנו לה לאכול מתי שהיא מרגישה לנכון והצענו לה לבחור באוכל כזה או אחר. רק כשראינו שהיא מאבדת שלטה ולא סוגרת את המקרר והפה התחלנו לאסור עליה לקחת כל מה שבא לה. מקרר הבית פתוח לרשותה כל הזמן וכל זמן שהיא צריכה . המגבלות שאנו מציבים לה זה כמה לקחת ממה שיש במקרר וכמובן לפי השעה במשך היום. לגבי אוחתה, מעולם לא השוונו בינהם, הדגשתי כדי שאולי זה משפיע עליה. אנחנו נותנים לה להרגיש שהיא הכי יפה בעולם (והיא באמת מאוד יפה) ואם תשאלי אותה היא תגיד לך שהיא מאוד יפה ונבונה כי זה מה שאנו משרישים בה ולכן יש ביטחון עצמי גבוהה מאוד . התחלתי לשים לה מגבלות בעצתב של תזונאית והרגשתי היא שזה לא עוזר. הסיבה שאנו חוששים לגבי עתידה כי ממש אוהבת אוכל וכשלא מגבילים אותה היא לא עוצרת לבד. בכל מקרה תודה על העצה.

ב"ה אני יודעת שהודעתי הייתה תקיפה אבל זה מפני שאני מאוד רגישה לנושא ואני מתנצלת מראש, אני פשוט זוכרת מקרים קיצוניים שאימא שלי הייתה נועלת אוכל בארון ומונעת ממני ומאחיותי לאכול בשביל שלא נהיה שמנות ואנחנו לכל הדיעות רחוקות מזה, בשביל שלא יגמר האוכל או השד יודע מה והורי הם לא בדיוק עניים, זה יצר אחכ מצב שאני באופן אישי הרגשתי אשמה לאכול וסירבתי לאכול, כשהיו איתי באשפוז היו עוד שלוש שהסיפור שלהם עם אמא היה דומה, מה אני יגיד לך התוצאה של זה לא משהו ואני לא כל כך יודעת איך תזונאית אמרה לך להעמיד גבולות באופן הזה מעבר לזה שצריך לדעת איךלהעמיד אותם, אני מציעה לך לחשוב על כל מיני טריקים כמו תחליפי תזונה עשירים יותר שמובילים לשובע רב יותר. בכל מקרה בלי שום קשר להזדהות האישית שלי אני כתבתי לך למעשה על תבנית פסיכולוגית שעולה הרבה מאוד בכל מה שקשור לילדים כשאוסרים עליהם דבר זה או אחר מה שמעורר כאמור את יצר הדווקא, זה גם קיים אצל מבוגרים ואפילו יותר קיצוני אם תשאלי אותי. אני שמחה מאוד שכתבת שהיא חושבת שהיא יפה אני שמחה מאוד שאמרת שאתם מחמיאים לה ושאין תחרות אפילו שזההיהנשמע כך מתוך דבריך אל תחשבי שלרצות לאכול זה רע ואל תחשבי שזה יוביל אותה למקום שלא יהיה בו שליטה על האופן שבו היא אוכלת או על הכמות שהיא אוכלת, דברים כאלה משתנים אם עוטפים את זה בהרבה שקט ושלווה ואהבה,כל עוד אתם מספקים לה תמיכה רגשית טובה וכנה וכל עוד אתם מכבדים אותה כפי שהיא ומעריכים אותה על מישהי, את יכולה לשקוט, כי היא תגדל וזה ישתנה. אני לא יודעת מה עם הרגלי האכילה שלכם, אבל תאכלי איתה ביחד, תלמדי אותה מה בריא, מה לא, כשהיא רוצה לאכול תני לה משהו שהוא מרוכז מבחינה תזונתית כמו חטיפי אנרגיה שהם גם בריאים, לא משמינים וגם מספקים את הרעב המידי הזה אם את תרשי לה את זה כמה שיותר, אם את תלכי לקראתה ולא תחנכי אותה שזה אסור, היא תירגע, כי ילדים מתנהגים ככה הרבה בגלל חוסר רגשי ולא תמיד הסביבה שלה קשורה בזה, יש דברים שאנחנו באים איתם וצריך לכבד את זה וצריך להיות גם מורים טובים לזה. נשמע שאת רגישה לכל מה שקורה עם הבת שלך וזה דווקא משמח אותי אבל עשי לי טובה אל תקראי לבת שלך גנבת אפילו לא בצחוק, כל דבר קטן שאת חושבת ואפילו לא אומרת ילדים קולטים וזה משפיע ברמות שאת אפילו לא תוכלי לתאר כי את לבטח לא זוכרת איך הורייך השפיעו עלייך כשאת היית קטנה. לכן, צריך להיזהר גם ממחשבות. כל מה שאת מתארת נשמע שהיא צריכה את המזון הזה את יודעת, לפעמים לגוף יש דרישה למזון באופן קצת יוצא מגדר הרגיל, את יכולה לשלוח אותהלחוג שחיה או יוגה לילדים, זה גם יעשה לה טוב וגם יאזן אותה וגם מה שהיא תוכל יתאזן להטוב בגוף. בהצלחה המון אהבה וסליחה, זה לא מכוונה רעה. שלך הילה