מרפאות מומלצות לטיפול בהפרעות אכילה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

23/12/2004 | 17:42 | מאת: גימל

יש לי הפרעות אכילה, אני יודעת את זה ולא עושה מאמצים להכחיש ואולי אני צריכה רק את האישור שלך לכך בשביל שאוכל להתחיל לטפל בזה. אני בת 30, 1.76 וכיום שוקלת 60 ק"ג ( מרגישה צורך עז לרדת 2 קילו) לפני כ4 שנים גיליתי את אימוני הכושר הגופני ואכילת אוכל בריא (ולא משמין), הורדתי באופן משמעותי (אולם בדרגה) את הפחמימות (שהיו חלק בלתי נפרד מהדיאטה היומית שלי וירדתי 6 קילו (הגעתי למשקל של 56 אך התאזנתי על 57.5) והתאהבתי בעצמי הרזה. אני עושה ספינינג ומתאמנת כ 4 פעמים בשבוע נוסף על עבודה יומית במשרד של 13 ש' ביום בממוצע. הבעיה שלי היא שבחצי שנה האחרונה (בה העלתי את הק"ג שלדעתי הם מיותרים) אני לא מפסיקה להתעסק באוכל והרבה יותר קשה לי לשמור. התפריט שלי מורכב מארוחת צהריים (אחרי 3 כוסות קפה ושתיה קלה) שאני אוכלת ב 13:00 הכוללת סלט ע-נ-ק (תירס גמבה עגבניה מלפפון ומלא חסה מתובל בשמן זית ולימון) 1 קופסת קוטג 3%', טונה בשמן, 2 פרוסות לחם קל וירקות מאודים (התוספת החמה, לפעמים אני אוכלת אורז אבל אז מוריגה את הלחם). בערב אני אוכלת יוגורט או קורנפלקס או פרי או מרק...(החטאים שלי הם נישנושים של בייגלך ועוגיות.... (באמת לא הרבה יחסית לאנשים נורמלים) באובססיה בלתי נשלטת שפעם הצלחתי להתנגד לה והיום לא... אני עושה זאת בעיקר בשעות הערב) אני חושבת אוכל כל הזמן, כמה לאכול, מתי לאכול, קוראת באתרי אינטרנט על מתכונים בריאים ודיאטטים.... ובינתיים לא מצליחה לרדת. אני יודעת שמה שאת בטח תגידי לי שמשקל הגוף שלי תקין לפי ה BMI (ואכן, אנשים אומרים לי שאני רזה) ואני לא מרגישה שמנה או משהו אבל אני מרגישה הרבה יותר בנוח במשקל הקודם שלי ואני מוצאת את עצמי מתעסקת ב"אם שמים לב שהשמנתי"...). אני לא יודעת מה לעשות, אני רוצה לחזור להיות רגילה, להינות מלקנות בגדים, ללכת בלי יסורי מצפון למסעדה.... להזמין קינוח בלי לדמיין אחרי שאני אוכלת איך הקינוח הזה גורם לי לתפוח...(אני גם הקאתי כמה פעמים, אבל ממש נדיר שהרגשתי שממש ממש הגזמתי ) אני רוצה לחזור ולהפסיק להתעסק באוכל, השמנה וכיו"ב... אני ממש רוצה, אני לא יודעת מה לעשות... אני מרגישה שאני מפסיקה לאהוב את עצמי וזה משפיע על כל כך הרבה תחומים בחיים שלי... ואני באמת רוצה לחזור לשמחת החיים הקודמת ולחיות בשלום עם עוד מעט קילוגרמים.... אנא המליצו לי ....

לקריאה נוספת והעמקה
24/12/2004 | 00:43 | מאת:

גימל יקרה .... כל מה שאת עושה מכפה על משהו את משיגה שליטה דרך זה השליטה והבקרה הנוקשה כעל כל מה שעובר דרכך .. את לא מוכנה לקבל שינויים .. ההתנהגות שלך מאוד משקפת את זה יותר מזה זה הופך להיות הפרעת אכילה כי את מתייחסת לזה באובססיביות .. זה מציק לך ולדעתי זה רחוק מלחשוב בריא . זה יותר משקף פחד מכשלון .. פחד לטעות .. זה נורא ברור דרך מה שאת מתארת .. וזה מצער אותי .. ותצטרכי לעבוד על זה כדי להשתחרר עם זה ויש מלא קבוצות שמלמדות כיצד לחיות את החיים האלה באיזון אין לך מנוח והרבה דברים אחרים מפריעים לך שלעניות דעתי את בכלל לא בדיאלוג איתם ואולי הם מושתקים כי זה מפחיד.. מפחיד לראות זה בולע אותך ואת לא בשליטה כביכול יש תחושה מאוד מושלית של השגיות בהתנהגות הספציפית הזאת שאת מתארת ואין שום קשר בין הפרעות אכילה למשקל .. על סמך מה שאמרת לי לגבי BMI בתור אחת שהייתה אנורקטית ובולמית יש עוד כמה איבחונים שנכנסים כאמת מידה למשקל.. נוזלים מסת שריר וכו' ללא ספק את גבולית ואת לדעתי מייצגת שתי קיצוניויות וזה יכול להחמיר אבל יחד עם זאת נשמע שאת עם היד על הדופק כי את מספרת שאת מאוד שולטת בזה אבל אני מכירה את זה ואני יודעת שברגעי משבר חריפים ממש זה ישלוט בך וזה יהיה מאוחר מידי ואת לא תידעי איך לצאת מזה לכן אני ממליצה לך לפנות לעזרה .. להבין מה קורה לך למה בחרת להכניס את הפרעת האכילה לחיים שלך במה היא משרתת אותך שאלות שחשוב לענות עליהן.. לא חסר שיטות טיפול את תהיי חייבת להיות מחוייבת לטיפול שלך ולדעת שזה תהליך ולעיתים לא קצר ויש אלטרנטיבי וקונבנציונאלי כאחד שיכולים ללכת נפלא ביחד ולדעת שלא תמיד נוגעים בזה ישירות ועדיף כי הבעיה היא למעשה רחוקה מלהיות קשורה באוכל .. אוכל שווה הזנה הזנה שווה אהבה אני הרבה אומרת את זה ואם זה היה איפושהו לא מאוזן .. לא נקי עם חסכים לא מעטים אז השיעור שלך הוא ללמוד מהי אהבה עצמית וזה שיעור לא קל... לאהוב את עצמך יותר רזה?? מנסיון שלי זה אף פעם לא באמת עובד אח"כ תמיד יהיה עוד חסך ואז מה יהיה?? משם הדרך לאנורקסיה או בולימיה או אכילה כפייתית או כל וויראציה שתבחרי מאוד קצרה .... נשמע שעברת המון עם עניין של דימוי עצמי ושזה כמעט משתמע מדבריך הזהות שלך ואני בטוחה שהזהות שלך היא הרבה יותר ממה שסיגלת לעצמך להאמין יש הרבה שיטות .. אני ישמח לדעת במה את מתעניינת ואני יפנה אותך בהתאם... ספרי לי קצת יותר... אבל ללא ספק את נמצאת בסוג של הפרעה ובחוסר איזון ואם תתפסי את זה אני לא רואה שום סיבה שזה לא ישתפר ואפילו יתאזן.. ואפילו תוכלי להינות כמו פעם אז בינתיים המון אהבה תעדכני אותי לגבי סוג הטיפול אני מכירה באופן אישי כמה מטפלים שעזרו לי המון ואני ישמח להפנות אותך אליהם במידה ואת רוצה הם אנשים נפלאים ממש תצייני גם אזור מגורים או שאין לך בעיה להגיע למרכז ובאיזה קופת חולים את .. לילה טוב נשתמע... הילה

26/12/2004 | 09:51 | מאת: גימל

הילה, מדהים כמה כשאני כותבת את השם שלך אני מצליחה לקחת ממנו קצת מהאישיות שלך. היא - לה... זה מה שהרגשתי ממך כשקראץי את המילים שלך הבוקר, המתייחסות בכל כך הרבה סבלנות, חמימות, שלווה, רוגע ובעיקר אהבה. זה הדהים אותי כמה אהבה את מסוגלת להעביר למישהי שאת לא מכירה... למישהי שכתבה כמה מילים לאתר... עוד אחת... אז ראשית דברי אני מבקשת להודות לך על הנוכחות שלך... כי לי זו היתה הפעם הראשונה שאני מביאה את עצמי (לא ממש את עצמי כי בחרתי שלא להזדהות) לכתוב על המצוקת ולשלוח.... אז תרשי לי עדיין לשמור עוד קצת על אנונימיות (למרות שאשמח לשמוע ממך באופן אישי, אם תרצי להעביר לי את המייל האישי שלך, אני לא יודעת אם את נוהגת לעשות כן), כיוון שאני די ירוקה בענין הזה. אז כן... נראה שבחרתי להכניס הפרעת אכילה לחיי, אני עוד לא יכולה למצוא את התשובה, אבל אין ספק שזה נועד ע"מ לתת לי את תחושת השליטה... לא לאבד גובה... אני יודעת שיש בי בפנים כל כך הרבה ועדיין אני לא מפסיקה להתעסק עם איך שאני נראית. אני באמת רוצה לאהוב את עצמי (ואני יודעת שיש מה לאהוב...) ושלא תביני לא נכון - אני גם אוהבת את עצמי, אני רוצה בעיקר להפסיק לעבוד כל כך קשה על החזות החיצונית שלי... אני רוצה לחזור ולהרגיש טוב עם עצמי ללא כל קשר למשקל... ואני רוצה הפסיק להתעסק באוכל