אני לא יכולה יותר..

לגון:אני בת 18 לשאלתך.. להילה אני לא יכולה יותר נמאס לי מהחיים לא יכולה כבר אני מרגישה שהשתגעתי אני לא יכולה כבר לפעמים בא לי למות נמאס לי מכולם פשוט! אני לא יכולה יותר אני מרגישה שאני נשברת מיום ליום יותר ויותר הילה אני לא יכולה ליכנס לטיפול תביני אותי ואני בדילמה קשה לדיטה תודה רבה קראתי את הספר שקרים שסיפרתי לעצמי ונכנסתי לדיכאון ניסיתי לקרוא את הספר נשים אוכלות את עצמן והיה קשה לי להתמודד איך שאני אני לא יכולה יותר נמאס לי מהחיים אני מרגישה רק כובד על כולם אני נותנת בגלל זה אני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד איך שאני מרגישה. אימי הציעה שאכנס לטיפול עקב מה שקרה במפגש משפחתי שפשוט בכיתי בגלל שאדם מסויים היה בבית ועד שלא הלך לא נרגעתי אימי בגלל זה הציעה אולי שאכנס לטיפול- אנני רוצה ליכנס לטיפול בגלל שאני לא משוגעת. בגלל הבכי וההיסתגרות בשירותים שתי אחיותי האחד בולמית בטיפול והשניה אנורקסית בהכחשה ניסו לדבר איתי על זה אך אנני יכולה לדבר על זה עם אף אחד מי שאני יכולה זה רק המכתבים שעוזרים לי כל פעם מחדש ואני נרגעת בכל פעם שאני כותבת זה מרגיע אותי אבל זה לא עוזר לי בכל בולמוס ובולמוס שזה תוקף אני לא יכולה ללכת נגדו או בכל פעם שבא לי למות הכתיבה משפרת את הרגשתי אך אחרי 10 דקות לאחר הכתיבה אני רוצה שוב למות ואין לי למה לחיות ולמה אני למה אני למה אני למה אני חייה בכלל אני לא מועילה לשום דבר. התרחקתי מהחברות הטובות שלי שהיו לי כי הן נכנסו לי לחיים ואמרו כי יש לי הפרעות אכילה חברות כאלה אני לא צרכה אם אני לא נפתחת שלא יפתחו את הפה אני לא צרכה עוד שופט.. תודה לכולם דניאלה

0545298599

הי מתוקה האמת שחיכיתי לך אבל אני מבינה שאין לך אומץ.. פשוט הייתי בעבודה שלי ולא יכולתי לכתוב אני ישמח לעזור לך ואני מבינה לליבך אבל.. אבל אחד גדול יש בעיה והבעיה היא שאת לא מוכנה בשום פנים ואופן ללכת לקראת ... וזאת בעיה חמורה .. בלי טיפול בלי לדבר .. אני לא בטוחה שזה הפתרון יותר מזה את בעצמך יודעת שזה לא הפתרון .. ורוצים לעזור לך אבל את לא משתפת פעולה וזה בעייתי... אני ישמח לדבר איתך אבל אני מרגישה שאת נותנת יותר כוח ליאוש .. חייבים לשבור את זה באיזושהי דרך.. או שלא ...זה עדיין תלוי בך לכאן או לכאן.. אני ישמח לעזור לך אבל את צריכה לתת יד .. אין הוקוס פוקוס ולצערי אין קסמים על אף שאני חושבת שבהחלט יכול בהמשך לקרות לך אחד כזה .. וזה רק עניין של זמן את צריכה לעשות את הצעד הראשון ואני לא בטוחה שזה מספק להישאר בגבולות של הפורום אני מבינה לליבך .. זה המקסימום שאני יכולה לומר .. אני בעצמי הייתי שפוטה של הפחד הזה שאת מתארת באינסוף דרכים .. ברור לך שאת תצטרכי להגיע לידי החלטה ואני מוכנה ללוות אותך אבל שוב זה תלוי בך.. לפעמים הייתי רוצה להיות הקוסמת לאנשים שיקרים לי אבל הפסקתי להתיימר לכך מתוך ההבנה שאנחנו האחראיים לחיים שלנו וזה הכוח אף אחד לא חי את החיים שלך רק את חיה את החיים של עצמך.. ולכן את מחליטה ..ואת אחראית להם אני המקסימום שלי זה ללוות ואולי להשפיע במקצת אולי יותר אני לא באמת יודעת .. עדיין את היא זו שתצטרך לקבל עליה את הבחירה אבל זה לא ילך בלי טיפול אלא אם כן את מחליטה באופן חד משמעי לוותר על הפרעות אכילה שזה בהחלט אפשרי אבל אני מסופקת אם זה יקרה עכשיו... אולי בעתיד אז תחשבי על מה שאני אומרת .. "כי מהמקום שבו אנו צודקים .. לא יצמחו לעולם פרחים".. כי המקום הזה יותר מידי נוקשה ללא אויר...אי אפשר לגדול במקום הזה אז ... תנשמי אוויר.. יש לי תחושה שאת בכלל לא רוצה להבריא.. את רק רוצה שיעזבו אותך בשקט..למות אבל אם זה נכון אז למה את כותבת לי ?? זה אומר שאת מפחדת .. זה הכל.. ואת מאוד רוצה את החיים האלה אני מבטיחה לך אבל כדי לנצח את הפחד הזה את חייבת ללכת איתו וזה יסתדר.... אני עדיין מזמינה אותך לדבר איתי ואל תתעקשי יותר מידי כי החיים האלה יקרים ונראה לי שאת מפספסת בגדול... בגלל מה??? תהיי בקשר המון אההב הילה