בולמיה

הילה שלום אני כותבת לך שוב, כי אני חייבת לספר למישהו מה עובר עלי. כתבתי לך שעכשיו בתקופת הבחינות המצב של בתי הורע, ואפילו הורע מאוד. כתבת לי לנסות לקבל ארכה האוניברסיטה, אך אף אחד בעולם חוץ ממני לא יודע על הבעיה שלה, והיא לעולם לא תספר לאף אחד, כי כלפי חוץ היא מעמידה פנים שהכל בסדר. היא בלחץ אטומי, לא ישנה טוב בלילה ואוכלת, ואוכלת ואוכלת. יש לי עוד 2 ילדים קטנים ממנה בבית, הקטנה בת 10, ופעם בשבוע כשאני בקניות בסופר אני קונה לכל אחד מהם ממתק לפי בחירתו, מכיון שזהו הפינוק היחיד שלהם, כי אני לא קונה ממתקים הביתה (בבחינת אויב לא מארחים בבית). היא נכנסת לחדרים שלהם ואוכלת להם את הממתקים, אפילו כשהקטנה בת 10, בוכה ואומרת שזה שלה ושלא תיגע בדברים שלה. כשאני שואלת אותה אם היא רוצה לאכול, זה תמיד תשובה שלילית, אבל אח"כ כשלא רואים היא מחסלת את תכולת המקרר, ובזמן האחרון גם לא הולכת ברגל. הבולמיה שלה היא ללא הקאה רק בולמוסי אכילה ואחריהם צום. אבל עכשיו היא גם משמינה במהירות, מכיון שהיא רק אוכלת ובכמויות. כואב לי עליה, אני לא אומרת לה מילה, רק מנסה לעודד אותה ולומר לה שיהיה טוב. את חושבת שבתום הלחץ המצב יחזור להיות יותר טוב כמו שכבר היה? או שההתדרדרות הזו אומרת שהמסע יתחיל עכשיו מחדש? הלכנו צעד קטן קדימה, ועכשיו אנחנו רצים מהר אחורה. מה יהיה?

אולי גם היא צריכה לדעת שמחכה לה ממתק עבורה, זה טעות לעשות הפרדה כזו מפני שברמה הרגשית, זה רק יעצים את המאבקים הפנימיים שלה אפילשו אני לא סגורה על זה שזה באמת מה שהיא רוצה, אני חושבת שהיא יותר הייתה רוצה להרגיש מוגשמת ומאיזושהי סיבה זה לא קורה לה בחוויה הרגשית שלה. זה מפחיד להודות שאנחנו רעבים במיוחד אם אנחנו חולים רגשית, כי הפחד הכי גדול של בולמית היא להודות שהיא צריכה, מרגישה, רוצה וזקוקה. אני יודעת שזה מצב קשה מנשוא, אני יודעת שזה הרעה משמעותית, אבל את חייבת להבין שיש מסע שכל אחד מאיתנו חייב לעבור. אני כן הייתי ממליצה לך לפנות למטפל קיניסיולוג ושהוא/היא יעבדו עליה באמצעותך מרחוק ויגרמו לשיפור מצבה, כי היא זקוקה לעזרה שנראית לי יותר עמוקה ממה שהיא זוכה לה עכשיו. כל עבודה שיעשו עליה מרחוק תעזור לה באופן משמעותי למדי כי היא לא תהיה מעורבת בכך באופן ישיר ולא תהיה לה התנגדות אבל היא כן תזכה לאחד השחרורים היותר גדולים שלה אני אומרת לך את זה בוודאות רק במידה ותהיה התמסרות מוחלטת. אני יכולה להעיד שאמא שלי עברה את זה עם אחת האחיות שלי מפני שהיא לא הייתה מוכנה לטיפול וחל שיפור עצום במצבה כך שמומלץ ביותר לנסות וגם ההצלחה מובטחת אני ישמח לתת לך פרטים במידה ותשאירי לי את המייל שלך מאחר והמטפלים האלה רוצים להישאר חסויים מפני פרסום אם את רוצה את יכולה להשאיר לי את כתובת המייל שלך ישירות לאימייל שלי שהוא [email protected] אני מאוד ישמח להעביר לך את הפרטים אודות המטפלים השונים שיכולים לסייע לך בעזרה מרחוק ונדמה לי שהבת שלך זקוקה לזה במיידי וזה דווקא מאוד טוב שהיא לא תהייה מעורבת כעת באופן ישיר, חשוב שיהיה שיפור ואז יהיה ניתן לשתף אותה בתעלומה בנוגע לשיפור שהיא חווה אבל זה תהליך. אני יכולה רק לומר לך שאין לך כבר מה להפסיד, אבל את כן יכולה להפסיד את הבת שלך ולכן מומלץ לפעול באופן קצת שונה וחריג מגדר הרגיל שכן זה יכול לעזור לשתיכן כאחד! אל תאמרי 'לא' מהר מידי, תשקלי את זה ברצינות אני ישמח לסייע לך המון המון אהבה שלך הילה

כפי שרשמתי לך בפעם האחרונה למחלה יש 2 פנים ילדתך יכולה להראות לך הכל בסדר-אבל היא ממשיכה היא יכולה להראות בסדר-והיא בסדר הכל צריך לקחת העירבון מוגבל... סימה יקירה דבר נוסף-מצב של ביתך מעציב אותי מכיוון שאני רואה את ביתך וזה חורא לי בגלל מצבה-זה מביא אותי להסתכלות אחרת בקשר לדברים כמו איך סובבים אותי איך המחלה שוברת את המשפחה שלי וכך המחלה עוש למשפחתך... ולכל ירידה -יש עליה=לימדי ובכל אופן סימה יקירה -תגידי תודה שהיא לא מקיאה כי לא היית רוצה למצוא את הבת שלך במצב של דום לב .. אחותי ראתה אותי אמרה לי אל תאכלי-יודעת מה אל תאכלי-אבל גם אל תקיאי.. אחותי שמה לב אליי -אמרה תעשי מה שאת רוצה רק אל תקיאי... שלך דניאלה