האם יש לי בעיה

הילה שלום עברתי בשנים האחרונות 2 תהליכי דיאטה גדולים שבהם בתקופה של מס' שנים ירדתי ממשקל של קצת מעל 100 ק"ג ל- 68 ק"ג המשקל הנוכחי שלי. בשיא הדיאטה שלי שקלתי 63 ק"ג ועכשיו עליתי. התופעה שחוזרת על עצמה אצלי בחודשים האחרונים היא שאני לא שומרת על התפריט שלי יום אחד ואז אני כאילו מחליטה לעצמי שאם כבר שברתי אז אהנה ואכפר על זה אחר כך, וככה יוצא (בעיקר בלילה) שאני מתחילה לאכול עוגיה עם חלב, ואז עוד עוגיה, ועוד רוגלך וכוס גלידה וקצת שוקולד (וכך הלאה, כאילו עוד קצת לא ישנה כבר...). לפעמים אני מצליחה להפסיק, ולפעמים בלי מודעות אני פשוט חוזרת פעם אחרי פעם למקרר, מהחדר למקרר או מהטלויזיה למקרר עד שאני מחליטה איכשהו להפסיק ולשתות משהו במקום או עד שאני פשוט מגעילה את עצמי. בשביל הרקע, לאמא שלי יש הפרעת אכילה הפוכה - אנורקסיה שכרגע מיוצבת. הייתי רוצה לשמוע איזה טכניקות השתמשת בשביל לצאת מהמעגל הזה, אם את חושבת שכדאי לי לחפש ייעוץ, אני לא רוצה לאבד את כל מה שעבדתי בשבילו ולעלות במשקל שוב... האם יש לי הפרעה, מה לעשות? תודה לילו

יקירה ואהובה קודם כל שבוע טוב ואני שמחה על פנייתך ואני ישתדל לכוון אותך ממיטב הבנתי. עצם זה שאמרת שלאמא שלך יש אנורקסיה והיא בשיקום אמרת את הכל. סביר להניח שכל הפחד שלך סביב אוכל והזנה קשור בזה כי אני יודעת מה זה לגדול עם אמא אנורקסית, אני בעצמי הפכתי להיות כזו וגם בולמית בשלב אחר כשראיתי אותה כל הילדות שלי מרעיבה את עצמה וגם אחיותי בעקבות זה. אני בטוחה שזה כאילו נכפה עלייך ושאם זה היה תלוי בך את בכלל לא היית נופלת לשם, אבל זה כל כך מפחיד אותך שרק מהפחד ורק מזה שאיכשהו גדלת להרגיש שלהיות שמן או מלא או מה שזה לא יהיה בקיצוניות השניה אז זה לא מקובל, לא יפה, שנוא ובהחלט מעורר הרבה מאוד התנגדות על אף שאין אחרת מאשר לתאר את זה כאסון טבע, מה גם שלא לכל אחד בריא ומומלץ להיות רזה. אני כן מציעה לך לעבור תהליך של שיקום מבלי להגדיר כרגע שיש לך הפרעת אכילה, ללא ספק יש לך בעיה עם זה וזה בכלל לא מפתיע אותי בהתחשב בסביבה שלך שהקשר הכי מהותי שלנו עם אמא נפגע באיזשהו אופן כפי שאת מתארת לא ישירות אבל בהחלט ניתן לראות זאת, גם בלי שום קשר לאמא שלך החברה הזאת שבה אנחנו גדלים לא ממש מאפשרת לך להינות ממי שאת אם את לא משתווה לסטנדרטים שלה ויחד עם זאת את תהיי חייבת להיות חזקה ואמיצה ללכת על פי האמת שלך מבלי להקשיב לכל הרעש הזה ולהבין שאחרי שאת דובקת במה שנכון ומתאים לך את גם תרגישי טוב אודות עצמך וזה משהו שאת תצטרכי ללמוד ולהכיר כי אני בטוחה שאת אפילו לא מזהה מה נכון לך ומה לא אם את תולה את כל תקוותייך בהמסת שומנים כביכול. איך עושים את זה???איך חיים, חיים אחרים??? אני חושבת שיש מטען רגשי עצום שאת בכלל לא לגמרי מביאה לידי ביטוי. אני מרגישה שאת כאילו נמצאת בשלב ביניים עד שתפתחי הפרעה מוגדרת ומסווגת כגון אנורקסיה, בולימיה או אכילה כפייתית זה רק עניין של זמן אם לא תתפסי את הקצוות עכשיו ותתחילי לטפל במה שמלכתחילה יצר את הסימפטום הזה, אל תשכחי שזה רק סימפטום וזה רחוק מלהיות הבעיה שלך!!!!!! אני ממליצה לך קודם כל על שיחות אחכ כשתביאי מספיק זמן לידי ביטוי את מה שאת מרגישה מבלי להתכחש לכך יהיה ניתן לשלב עוד דברים. אז ככה. אני מציעה לך או דרך הקופה ללכת לפסיכולוג או אם תרצי אני ימליץ לך על מישהו באופן פרטי יש גם סדנאות של עדי צין שהיא מעבירה על בסיס חווייה של אנשים שהיו שמנים ורצו לשלוט במשקל שלהם כדי להיות מאושרים, היא עובדת איתם יפה על למידה ותוכלת חיים חדשה ממה שהם הכירו עד עכשיו והיא לגמרי פועלת מנסיון אישי ומוצלח למדי שווה ליצור איתה קשר. 0523320900 במקביל, אני מציעה לך ללכת לתזונאית טובה וליצור יחד עימה סדר חדש שלא יהיה מבוסס על הרזיה אלא על שיקום וכשתעני לסדר הזה את מן הסתם יחד עם השיחות לא תגיעי למצב שבו תחליטי שאוכל הוא ההתמכרות שלך כי לא תרגישי בחוסר, כל עוד תרגישי בחוסר זה יבוא לידי ביטוי באוכל, לכן יהיה חשוב כמה שיותר לתת ביטוי לעצמך ולרגשות שלך מבלי להתכחש להם, זה הזמן!!!!!! אני מאחלת לך בהצלחה ואני ישמח לענות לך על עוד שאלות או להיות לך לעזר ולתמיכה בכל עת שתבחרי המון אהבה שבוע טוב :-) הילה

אני מבינה אותך... ככה היה לי לפני כמה שנים היה מגיע השעה מאוחרת הייתי גומרת מקרר שלם זה היתה התקופה שאחותי היתה במצב גרוע ...של אנה(אנורקסיה) הייתי אני חושבת ממבט מהצד שאולי כל זה ,זה קרה בגלל אימך כי היא במצב של אנה כי כאשר אחותי היתה במצב של אנה אני הייתי מיה ושהיא היתה מיה אני הייתי אנה ככה אנחנו עושות החלפות כל הזמן.. דווקא כייף משחק התפקידים שלי ושלך אחותי(צוחקת זה בציניות) אני מציעה לך לדבר עם אימך על מצבך ועל מצבה ולראות איך היא יכולה לעזור לך וכ"ו דניאלה

תודה רבה על התגובות המהירות והמעמיקות......... טוב, אם אתחיל להכנס לתסבוכים הפסיכולוגיים במשפחה שלי - אני לא אצא מזה :-) נראה לי שאברר לגבי פסיכולוג כמו שהצעת, למרות שיש לי פחד עז מהעניין ואולי הכי חשוב אחזור לפגישות עם תזונאית שכנראה למרות התהליך שלקח כמה שנים עוד לא "עיכלתי" את השינוי באורח החיים. אני פשוט כל כך פוחדת מהחוסר יציבות הזאת... אתן יודעות, אני חייבת לספר משהו מוזר: רוב הימים אני קמה בבוקר וכשאני מתלבשת וכו' אני מסתכלת במראה ורואה כל מיני נקודות שומן על הגוף ואני בטוחה שאני נראית כמו היפופוטם מ י נ י מ ו ם. אתמול החבר המקסים שלי פינק אותי ולקח אותי לערב רומנטי ועמד לידי מול מראה ופתאום ראיתי שאני נראית ממש טוב, לא יכולתי להאמין חבל שהמסקנה שלי הייתה שאני צריכה לקנות מראה כזאת....! שיהיה לכן שבוע מקסים ותודה שוב לילו