הילה מקסימה שלי !!

ראיתי שתהית איפה אני .... אז .. האמת שהמצב שלי לא מוגדר.. עד לא מזמן לקחתי את העצה שלך .. והתחלתי לאכול נורמלי(!!) וגם עקב חוסר זמן וגם כי פשוט רציתי הפסקתי זמנית עם ההליכות .. ולא עליתי והאמת טיפה ירדתי אבל התייצבתי על המשקל ... ותקופה זה היה טוב ומתאים ואפילו הייתי מרוצה .. אבל עכשיו שוב .. אין שקט ... שוב תוקפים אותי כל הקולות והשגעונות ... ולאט לאט שוב קיצצתי את התפריט (וירדתי ....) ושוב חזרתי לעשות הליכות .. כי אני פשוט לא יכולה בלי זה ... אני נורא מנסה להקפיד אבל .. לאכול במשך היום .. ולא לקצץ יותר מידי (ובהתחלה השליתי את עצמי שזה מתוך רצון לבריאות שלי .. אבל האמת? שזה רק כדיי שאני יירד יותר מהר .. אני לא אפרט למה .. אבל אני בטוחה שאת מבינה את השיטות ...) זה משגע אותי שאני שוב תקועה באותו מצב ... אתמול האמת גם נשברתי .. והקאתי ....אבל דיי העברתי את זה על סדר היום ... כי בסה"כ אני באמת מחזיקה טוב בתחום הזה ובאמת בקושי מקיאה ....(יחסית ..) אתמול. אחרי ההקאה ... הלכתי לישון בסביבות 2 .. (שזה דיי מוקדם..) ולא הצלחתי להרדם ... השגעתי . אני שונאת את הלילות .. בזמן האחרון .. אני לא מצליחה להרדם לפני 6 בבוקר ... וכמו שאת בטח יודעת בלילה את נשארת לבד עם עצמך . ועם כל המחשבות והשדים ... ואין לאן לברוח ... אין איך להעסיק את עצמך ... ואני ניצבת מול עומס מציף של מחשבות שהדחקתי במשך כמה זמן .. ואני פשוט לא יכולה להתמודד .. והכל רץ לי בראש במהירות מטורפת ואני לא יכולה להרדם... אתמול פשוט הרגשתי שאני משתגעת והרמתי טלפון לחברה .. (ב3 בלילה ) ומזלי שהיא הייתה ערה .. והעברתי איתה את הלילה .. דיברנו עד 6 בבוקר ... לא על המחלה או משו ממש חשוב .. פשוטו העובדה שלא הייתי לבד ששמעתי עוד קול בצד השני שצחקנו .. זה עזר ... אבל מה יהיה עכשיו ? הרי חופש .. ככה זה יהיה כל החופש ? כשיש ביצפר זה הרבה יותר קל אני הרוגה בסוף היום ואז מותחת את זה עוד קצת וכשאני מגיע למיטה אני נרדמת ישר ..... מצד שני .. הרי התחלתי את זה בכוונה -הייתי הולכת לישון מאוחר .. מאוד .. וקמה מאוחר בסביבות אחה"צ .. כדיי לא לאכול ... אני פשוט תקועה בין השגעונות של עצמי כנראה... אגב ראיתי את ההודעה של על ה"בחור" הזה שהעיר את ההערה המטומטמת הזאת .. ואני נורא מבינה אותך .. טריגרים יכולים לגרום למפלות גם אצל האנשים הכי חזקים ... .... וכן אני מתכוונת אליך .. אבל זה היה שבירה זמנית . ואת במצב שלקח לך זמן קצר מאוד להבין את זה .. ולא לתת לבנאדם שלא מכיר אותך בכלל ולא אכפת לו ממך לדרדר אותך .. כי עבדת קשה בשביל להגיע לאן שאת עכשיו . והכוח שלך מדהים בכי זה לא תמיד רע ... זה משחרר הרבה דברים אפילו לא ספיציפייים לאותה הערה ... אבל אני בהחלט בטוחה שיגיע בקרוב הזמן שהערה מסוג זה לא תזיז לך כלל. ולא תבזבי עליה דקה שולחת חיבוק חם .. אוהבת !!

טלי מקסימה, עד לאן??? יחד עם זאת הכל, כל מה שתיארת זה הרע במיעוטו, אני חושבת שבכל מקרה להכניס משהו לגוף ולא להקיא זה סוג של הישג. כן שאלתי עלייך, כי תהיתי מה קורה איתך ואני מאוד מקווה בשבילך שאת תזכי לטיפול במהרה בימים, הנה עוד מעט גם לינוייה שלנו מתחילה טיפול ואני חושבת שזה מאוד חיובי. אפשר לקחת דוגמא, כי בסהכ אנחנו באמת רוצים תמיד להרגיש יותר טוב. העניין עם השינה, כשלא אוכלים ומורעבים זה ישר פוגע בשינה. הלוואי והייתי יכולה להסביר את זה באופן שבו תוכלי ממש להבין אבל הרבה תהליכים בגוף קורים בעת ליל וברגע שאת פוגעת בתהליך הטבעי של הגוף משהו משתבש, את הופכת להיות עצבנית ועם חסר לו משהו הוא בד"כ מאותת על כך בשעת ליל בגלל שהוא עובר בשעות האלה תהליכי התמעה חשובים לתפקוד שלו ובין היתר לתפקוד שלך. הרעבה עצמית, יוצרת דיכאון, אי שקט, כאבים, מצב של כניסת שדים לרקמת ההילה החיצונית של הגוף, השתלטות על הלך הרוח עד לאיבוד שפיות במצבים של חולשה נוראית. לא סתם דיברת על שדים. את פוחדת בלי סיבה, מחשבות קשות, לא הגיוניות, את רק רוצה להיעלם, לרדת יותר ויותר, את חושבת מה אני עושה כדי לרזות וכמה הכי פחות או הכי פחות קלוריות לאכול, או כמה הכי הרבה אני יכולה לאכול עם מעט קלוריות ואז זה כאילו שלא אכלתי כלום מה שבאמת נכון. אין לזה סוף. זה הופך להיות סם, הגוף לבד כבר ידרוש את זה ולכן דרוש פה תהליך ארוך של גמילה. את לא רוצה לצאת מזה כי זה מפחיד אותך ואני לגמרי יכולה להבין את הפחד הזה, אני עד היום חווה אותו באופנים אחרים, אבל אני זוכרת מה זה להיות שם ולא להרגיש שזה היה מספיק רזה על אף שאחת הפעמים זה היה ההישג המושלם כביכול כי באמת נראיתי שלד, עדיין זה לא הספיק לי וזה החלק המדהים, עדיין יש בי חלק שחושב על אי מימוש הרזון שאני רציתי להשיג, על אף שעל סמך תמונות נראיתי שלד אבל ברמת החוויה זה היה רחוק משם, זה מכאיב לי וזה מפחיד אותי, כי זה זיכרון שאני לא כל כך בטוחה שאני יכולה לשכוח ואני גם יודעת שאני לא יתן לעצמי להגיע לשם, אבל זה שם. אני רק יודעת שיש דברים במודע שאני נמנעת מהם כדי שחס וחלילה לא יווצר מצב שאני יהיה שם ואני יודעת וזוכרת בדיוק מה הפיל אותי ואני בטוחה שעם הזמן זה ייעלם. כך שאני לגמרי מבינה את ההתמכרות המטורפת הזו לרזון. השאלה מתי באמת מפסיקים, מישהי כבר מתה מזה לפני קצת יותר משבוע ואני לא בטוחה שאת בכלל מודעת לסכנות שיש בזה. עם כל הפחד ועם כל הרצון להשיג משהו בלתי אפשרי, אני חושבת שאת צריכה להתחיל במקביל עוד תהליך שיוביל אותך בסופו של דבר להשלמה ואני חושבת שרק טיפול באמת יאפשר לך זאת. אני לא רוצה סתם להעיק עלייך אבל את מאותתת שאת במצוקה ונראה לי שרק לדבר על זה יגרום לך להרגיש יותר טוב. אני שמחה שכתבת אני מלאת אהבה אלייך תשמרי עלייך וכן את צודקת דמעות תמיד עדיפות על הרס עצמי ולכן גם הרשיתי לעצמי לבכות באמת. כל טוב הילה

שוב תודה תודה תודה רבה על ההודעה שלך .... כמו תמיד את יודעת לענות באופן שגורם לי לחשוב . תראי עכשיו אני יותר טוב .. המצב קצת יותר רגוע . אבל אני חושבת שזה בגלל שכמה ימים עשיתי מן התחמקות קטנה מלישון הסבר? ביום שלישי לא ישנתי .. הלכתי לביצפר (לתגבור ) פשוט כמן המשך של היום ... אחכ בסביבות 1 בצהריים ישנתי כמה שעות .. בערב עשיתי הליכה ואז בערך ב12 הייתי כבר הרוגהה ונרדמתי מהר- בואי לא נצתיין שקמתי ב4 בצהריים ... מוזר ביותר .. בכל אופן אני יותר טוב מבחינת המחשבות כי .. פשוט אני נורא שומרת על האכילה ושוב הגעתי למצב של ההתחלה . למשל היום ...: אכלתי צהריים כוס אורז וחסה ... עד הערב שתיתי שתיי כוסות תה .. ובערב שוב חסה עם מעט קוטג' שתיי לחם קל ... אח"כ תה .. וקצת ענבים .. למרות שזה היה מיותר .. וזה מן מצב כזה שאני יכולה לשמור עליו הרבה זמן .. כי אני לא רעבה במשך היום וגם לא חסר לגוף שלי כלום כי סה"כ הארוחות שלי דיי טובות ... וככה אני גם לא נשברת ומקיאה ... ואני גם מצליחה לישון בשקט כי לא משגעות אותי מחשבות כמו כשאני אוכלת יותר .... תראי נכון אני לא רוצה להשתחרר מזה . כי אני רוצה לרדת. מאוד רוצה לרדת .אבל מצד שני אני רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה כי אני רוצה לרדת אבל לא רוצה את כל הדיכאונות והבאלגנים שכרוכים בזה . ולבנאדם פשוט ץ נורא קל להגיד אז פשוט תעשי דיאטה נורמלית . אבל מי כמוך יודעת כמה זה קשה . הרי לשמור על איזון זה הכי קשה . ביינתיים אני פשוט מתרכזת בלימודים .. כדיי שלפחות זה ייצא בסדר ... אז אין לי יותר מידי זמן להתעסק עם זה (לטובה ולרעה..) .. אבל כשיגמר הלחץ אני יוכל לחשוב קצת וגם אני מקווה ללכת לטיפול .... אוהבת המון ... שולחת חיבוק חם ואיחולים ליום טוב !!