היי
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
שלום לכל בנות הפורום ולהילה המקסימה... הילה- אני חייבת לציין שאני אמנם לא כותבת כאן לעיתים תכופות כמו שאר הבנות, בעיני את עושה עבודה מעולה! את כ"כ נבונה, יש לך תמיד את המילים הנכונות וזה נורא חשוב... הדברים שרשמת לי מקודם, היו מילים מאוד חזקות והשפיעו עלי מאוד, חשבתי על הכל, וזה מדהים כמה בנות מרגישות כמוני... קראתי את דבריה של רוני, זה פשוט כאילו הוציאו את המילים שלי מהפה... אני פשוט מתקשה להבין כיצד כל העולם הזה נהיה כ"כ מר עבורנו? איך ביום בהיר אחד הכל התהפך? כיצד אוכל, שהיה עד לפני 4 שנים הדלק לחיים, נהפך לשטן! זה משהו שכ"כ לא ניתן להבנה, ממש מיסתורין.. ברור לי שהשאיפה לשלמות, ע"פ הכללים שהחברה שלנו מציבה לנו, וכל הדוגמניות המסכנות הללו שמרעיבות את עצמן, היא אחת מהסיבות... פעם- מלא היה יפה... עכשיו זה ממש גורם לניכור מהחברה. מה שמתסכל אותי, זה שאמא שלי וחברותיי וידידיי תמיד אומרים לי שאני נראית טוב, ובמקום להבין זאת ולקבל את עצמי, אני חושבת שזה ההפך... לגמרי! קשה לי להשלים עם העובדה שאני אראה ככה, כל הזמן מנסה לתקן ולתקן... עד מתי? רק עד שירדו הק"ג המיותרים... משהו שקורה ואז אני ב"היי" לתקופה מסויימת, ואח"כ, מתחילה להגזים שוב ועולה הכל בחזרה עם תוספות... לחשוב שהיתה לי ילדות כה מאושרת ואח"כ באזרחות הכל נהיה שחור, זה משהו שמציק לי יותר מכל. אני מרגישה שפיספסתי המון דברים בחיי, ועדיין, בשל המראה שלי.. תמיד אני דוחה אירועים, לובשת בגדים ש"מסווים", לא יוצרת קשרים עם בחורים שמחזרים אחרי, וכאילו כל העולם שלי ב-pause כזה... הכל נעצר... לפעמים כשאני הולכת לשיעור ריקוד, דבר שאני הכי אוהבת בעולם(!), אז אני מסתובבת סביב הבניין לפחות 5 פעמים עד שאני אוזרת אומץ ונכנסת... מפחדת שיבחנו אותי, יבקרו אותי, ירכלו עלי, כל הזמן באי שקט כזה... והנשים האחרות לא יותר טובות ממני- גם להן יש כל מיני תסביכים עם ה"שומנים" שלהן... למרות שכשאני רואה מישהי שהיא נראית טוב ומדברת ככה, אני לא קולטת איך היא יכולה בכלל??? הרי זה לא הגיוני! אך כשזה מגיע אלי, הכל הגיוני... לא מעניין אותי מה יגידו... סתם, הרהרתי לעצמי, זה נורא עוזר לשפוך את הכל, מאחר ואני מאוד מופנמת, תמיד אוגרת הכל בפנים... ולא מרשה לאף אחד להיכנס... אבל זה עושה טוב... נורא טוב. גם העובדה שאת כאן לחזק מאוד מקלה עלי. אז שוב, תודה לך. יום נפלא, שרון.
שרון מתוקה אני כל כך מבינה אותך אבל אצלי זה אחרת כל החיים אני זוכרת את עצמי שהאוכל היה פיתרון להכל להרגשה שלי כאשר אני כועסת,עצובה וכ"ו.. ובקשר להילה היא מלאךךךךךךךךךךךךךךך ואני מתה עלייה שלך דניאלה
