בשתי מילים:נפשי צורחת:אאאאאההההה!!!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
הילה יקרה.. אני כותבת לך עכשיו אחרי כמה ימים שבהם שעות שלמות של בילוי במטבח(בלשון עדינה) לפני שנה עשיתי דיאטה בעזרת שומרי משקל וירדתי כ12 קילו.. הגעתי למשקל הכבוד והפסקתי לשלם לקבוצה כי מי שחבר כבוד ומגיע למשקל התקין נשאר חבר בקבוצה לכל חייו, רק שאני החזקתי בכבוד רק 3 חודשים.. משהתחיל החורף הכל השתנה והחלו לצוץ ובגדול בולמוסים מטורפים שנגמרים בהקאות.. (כי היו גם מספר בולמוסים (בערך 6) לפני שומרי משקל..) אני כבר 6 קילו מעל הכבוד, עליתי המון במשקל, וכרגע אני כותבת לך שכל כולי רעד מבכי... אני לא יודעת מה עובר עלי, אבל אני כבר שנה וחצי משוחחרת ואני ממש לא מוצאת את עצמי!! אני יודעת שזה טבעי ואופייני וזו תקופה מבלבלת אצל כל חייל\ת משוחררת אך אני לא מצליחה לשאת את זה יותר.. בנוסף לפני כ4 חודשים התגלת אצלי מחלת עור שעונה לשם: פסוריאזיס,(כמו פריחה בעור) זו מחלה שמגיעה בעיקר ממתח ונפש אומללה.. הילה אני כותבת לך כי אולי את הכתובת שתוכל לעזור לי, אני פעם ראשונה בפורום הזה, ניסיתי לפני שבועיים ללכת לפסיכולוגית שמתמחה בהפרעות אכילה אך זו "סיננה" אותי אחרי פגישה אחת בטענה שהיא עמוסה בעבודה (בולשיט! היא פסיכולוגית צעירה בלי ניסיון שסתם נרתעה ממני מכל מיני סיבות..) אני במשך השנה וחודשיים הללו, ממש לא מוצאת את עצמי, עוד לא החזקתי בשום מסגרת לימודית\בעבודה אחת קבועה יותר מחודש-גג חודשיים..) לפני 3 ימים התחלתי עוד עבודה חדשה, הילה אני אחרי התקף של שעתיים במטבח כל התקף אני מחסלת הרים של שוקולד.. (בכל בולמוס בין כל שאר האוכל שאני דוחפת יש לפחות יותר מחצי קופסא של ממרח שוקולד, אני אוכלת ריבות ואפילו ושוקולית מהקופסה!! אני עכשיו רוצה ללכת להקיא, אני לא מקיאה הרבה כל חיי הקאתי בקושי 10 פעמים, כי אני מספיק חכמה מכדי להבין כמה שזה מזיק.. אך לצערי אני לא חכמה מכדי להבין או למנוע את הבולמוסים המטוררררפים האלו!!!!! הילה כל מה שאני רוצה עכשיו זה למות!!!!!!! נפשי צועקת, ועקת צווחקת מתענה ומתחננת לעזרה!!! אני רק רוצה כלים חדשים איך להתמודד עם כל האכילה הזאת?? אני רק רוצה למצוא לי תחליפים לבולמוסי האכילה (ניסיתי לקרוא ספר שאני עצבנית, לצחצח שיניים, אך הכל לשווא וכולם עוד לא עזר שבאים שכשאני מרגישה כעס\מתח\בילבול\ פחד\ חרדה\ עצב\ שזה קורא הרבה, אני ילדה כ"כ לא החלטית לגבי כל דבר הכי קטן, גם אם זה התלבטות לגבי צבע חולצה שכדאי לי לקנות גורם לי. הילה הייתי רוצה עכשיו שתהייה לך משקפת שיכולה לראות רק את הנפש שלי את היית רואה באמת כמה היא אומללה, אולי יום אחד ואני מאמינה שאת יכולה ימצא לי פתרון להחלף את הבולמוסים בהתמודדות ובריחה אחרת מהמציאות שלא בזכות אוככככללללש!! תודה על תשומת הלב, אני אשמח אם תשיבי לי בהקדם מצפה וממתינה: הנפש האומללה!! :(
הכל אומר דבר אחד ומן הסתם הכל קשור בהכל... אי יכולת להכיל באמת ... להרגיש באמת ... שק גדוש של טראומות ובריחות מהחיים סף גבוה של רגישות ועוד הרבה מעבר לזה... איפה ההורים בתמונה?.... לא אמרת כלום עליהם... ונראה לי שאת תצטרכי להיעזר במישהו מהם כי זה לא ילך זה כבר איבד כל צורה לדעתי את תוכלי לגבור על שניהם בעזרת טיפול נכון על אף שעסק עם פסוריאזיס מתיש ועם ה"א זה בכלל משהו שגורם לך לרצות למות כל עוד את חיה כי הכל באמת מאבד כל גבול וזה הבעייתיות וזה החלק שבגללו יכולים ללכת עד הסוף ולמות באמת כי זה מסוכן ואת לא צריכה להיות אנורקסית בשביל זה כמו שכולם חושבים ... אני חושבת שהכל נובע מאי היכולת שלך להגדיר מה הבעיה ולטפל בה כראוי.. את באי שקט והכל תורם להכל ואולי זאת הסיבה שגם את מרגישה צורך לבלוס כל כך הרבה מפאת חסרים אדירים שהם ללא ספק רגשיים ובכלל אולי אי שביעות שלך מהחיים אני מצטערת שלא עולים על בעייתיות כזאת במסגרת שומרי משקל במקום לשאוף להוריד אותך במשקל אני חושבת שמן הראוי היה צריך לאתר את זה בזמן ולטפל בזה כי מה שאת מתארת לא התחיל בתקופה שבה התחלת ללכת לשם אלא הרבה לפני זה מאוד קיצוני ויש טיפול ..חשוב שתדעי אני שואלת אותך נכון להיום מה את מוכנה לעשות בשביל זה .. אבל באמת ... איך את מגדירה טיפול נכון... פסוראזיס לא מדבק... אפילו שאת יכולה לטפס על הקירות ולהשתגע מרוב גירודים וזה רק מחמיר עם הזמן אבל אני יודעת שאפשר לנצח את זה.. ולגבי הפסיכולוגית נראה לי שפשוט פגשת מישהי לא מתאימה זה הכל .. זו לא סיבה לוותר.. ויש הרבה אנשים שהם פוחדים אפילו שהם מטפלים זה לא אומר שהם לא בני אדם אחרי הכל אל תפרשי את זה נגדך אפילו שזה משהו שהיית רוצה....כי את אשמה בהכל לטענתך... אני חושבת שאת צריכה לקבל טיפול מקיף במיוחד לדעתי פשוט לגשת למיון או לקופת חולים ולהניח על השולחן את כל הקלפים כי את חייבת לטפל בזה בהקדם כל זמן שתחכי זה רק יחמיר אני לא יודעת אם את בכלל מטפלת בזה אבל רצוי את פונה אלי ואני יכולה לנתח לך מבחינה פסיכולוגית כל מה שעובר עלייך ולהיות מאוד אמפטית אבל את הגעת לשלב שבו את חייבת אפילו אשפוז... אני ישאיר לך מייל אני מקווה שקיבלת את המייל הקודם שלי עם כתובות שאת יכולה לפנות אליהם ולברר... אני לא אוהבת לעשות את זה בפורום אז תבדקי את תיבת המיל שלך .. מעבר לזה השארתי לך טלפון שלי ואני מוכנה להנחות אותך.. ואני מזמינה אותך להמשיך לכתוב ולהיתמך .. בקשר ללאכול את כל המקרר טיפ להיום כשאת מרגישה שזה בא.. רק היום תצאי .. תעשי סיבוב תפגשי עם מישהו .. תלכי .. אל תישארי בבית בידיעה שרק להיום את מפסיקה עם זה יום אחד זה לא הרבה וזה בהחלט בגדר האפשר לעמוד במשימה לשמור על עצמך.... לאט לאט תצברי כוח.... המון אהבה .. ליום רגוע יותר :-) הילה
קראתי את כל ההודעות שלך וההודעה האחרונה מתייחסת לכולן... המון אהבה ויום טוב... :-)