הרהורים...

אני דואגת להבריח את כולם... אני חושבת שבתת מודע אני מנסה לגרום לעצמי להישאר לבד. רק אני והאוכל. אתמול הייתי ברמב"ם. אני מנסה למצוא לעצמי מסגרת שתתאים. בין כל הבדיקות והאבחונים האחות גם שקלה אותי. בהתחלה הבטחתי לעצמי שאני לא אסתכל...אבל נשברתי. לא אהבתי את מה שראיתי....ואז מגיע השלב של התירוצים: אני אחרי ארוחת בוקר, אני עם נעליים וחולצה גדולה....כל השטויות האלה. אני יודעת שהמשקל הוא לא העיקר.....אבל ברגעים כאלה אני שוכחת את כל העבודה העצמית ומתרכזת בגוף... אני חושבת שהמחלה משחקת בי. דווקא ברגעים שאני מרגישה התקדמות מסוימת, קורה משהו שגורם לי ישר לרצות להילחם בגוף.אומרים "שני צעדים קדימה, אחד אחורה"....אני לא בטוחה שזה עובד ככה אצלי. אני חייבת מסגרת. קצת מאבדת את עצמי בזמן האחרון...אני אומנם מנסה לגלות מה מעניין אותי, מה גורם לי הנאה. אבל ככל שעובר הזמן, אני נעשית פחות ופחות בטוחה שקיים משהו אשר משתווה בעוצמתו לאוכל והדברים שהוא נותן לי. אני אוהבת לצייר. זה מרגיע אותי ונותן לי שקט ממחשבות. אבל כשאני מנסה לחשוב על מצב בו אני "אתפוס" עיפרון במקום להקיא......זה כמו לאכול קרקר יבש במקום עוגת קצפת (ניסיתי לחשוב על דימוי מתחום האוכל,אולי כי זה מדבר לכולן). מקווה שהבנתן. בימים האחרונים מרגישה קצת חלשה. אולי הגוף מנסה להגיד לי משהו....אבל בעצם, ממתי אני מקשיבה לו... תודה לכל אחת ואחת שקוראת את מה שאני כותבת.... פעם הייתי מדברת אל קירות....זה לא הוביל אותי רחוק. אין תחליף לאוזן קשבת תודה.

תמיד התפעלתי מהכתיבה שלך את כותבת מאוד שונה ומיוחד.. זה מעיד הרבה על התבונה שלך ועל הראייה הרחבה שלך אפילו שקשה לך רואים זאת אני מרגישה את זה גם לגבי גון לפחות מהאופן שבו אתן כותבות .. אחרות אף פעם לא כותבות ככה ואתן בוחרות שכן... על אף שכולכן אנטלגנטיות ומוכשרות בצורה בלתי רגילה אני שמחה שכתבת ...הרבה זמן לא יצא לי להגיב ברצינות למה שאת כותבת כי בחרת שלא לכתוב רק רציתי להגיד לך שזהו אי אפשר לשכוח אותך יותר על אף שאני לא יודעת מהו שמך אבל למען האמת אצבעונית הוא שם נחמד ממש.... אני לא יודעת אם את מודעת לזה אבל אני כן מצליחה לראות שינוי בגישה שלך על אף הקושי שלך וזה מאוד שימח אותי לקרוא את זה ... ואני רציתי להגיד לך .. את מדברת הרבה על שינוי.. אני מרגישה את המאבקים שלך ואת הרצון להשתנות לעיתים השינוי זה הדבר הכי קשה שיש גם הדרך להשיג אותו ... אבל תמיד תזכרי שהדרך הזאת היא מתנה מאוד גדולה על אף הקושי כי יש לך אפשרות יוצאת דופן באמת ללמוד על עצמך הרבה דברים ... ותמיד תזכרי שזהו תהליך לא פשוט.. תתמקדי בזה שאת מעניקה לעצמך היום מתנה אדירה בעצם המוכנות שלך לשינוי ויבוא יום שזה יקרה אני מבטיחה לך עם כל ההשתדלות שלך אי אפשר שזה לא יקרה באמת .. את צריכה לזכור .. לפחות מתוך הכרות שלי והזיכרון שלי שכשהייתי נשקלת.. פיתחתי לעצמי כל מיני טריקים שמאוד עזרו לי .. חינכתי את עצמי לחשוב שאני שוקלת שמונים נניח וזה היה ברמת אוטוסוגסטיה ידעתי שלא משנה מה... שמונים זה המקסימום שלי .. שמן רזה לא משנה זה קרה לי רק בשלב מאוחר אבל אחכ זה עזר לי באופן סופי לצאת מזה בגלל שהמשקל אצלי היה מאוד בעייתי ברמת התפיסה ודווקא בגלל שאני כל הזמן חתרתי להשיג משקלים נמוכים וזה לא תמיד קרה בקצב שהייתי רוצה.. הרבה פעמים זה עזר לי להגיע למשקל שפוי שאני גם אלמד להסתכל עליו באור אחר שונה ממה שבדכ המחלה מסגלת אותך לראות כך שבגלל שהייתי עובדת על עצמי כל כך חזק ברמה של עד כדי כך לחשוב שאני שוקלת לצורך הגזמה מאה קילו אחכ שהייתי נשקלת קרה משהו .. משהו בתפיסה שלי פתאום השתנה ויכולתי להירגע מהמשקלים שהייתי רואה על אף שהם בעצם היו נמוכים .. המחלה לא איפשרה לי לראות אותם והאוטוסוגסטיה של להגיד לעצמי ולכולם שאני שוקלת שמונים אפילו שזאת הייתה בדיחה לי זה מאוד עזר כי הלחץ ירד לי שחס וחלילה לא השגתי את המשקל שרציתי במהירות מסויימת אלא משהו שהוא יותר טבעי ובריא . הלחץ מהמשקל ירד בעקבות החשיבה המסויימת הזאת .. האכזבות ירדו כי הציפיות ירדו.. אינני יודעת אם זה משהו שיכול לעזור לך זה משהו שאני פתחתי לעצמי בשבילי המשקל היה השטן אני חושבת שזה היה הפחד הכי גדול שלי לאבד שליטה בשבילי לחשוב שאני שוקלת הרבה היה לאבד את השליטה וגם לדעת באיזשהו תא שזה לא באמת נכון ולכן זה גם היה מרגיע ולא רק מאיים זה היה בשבילי להתמודד עם הפחד שלי ומאיזשהו מקום אין לי מושג מהיכן כי אף פעם לא שמעתי על זה עלי זה עבד וזה עדיין עובד כי אני יכולה לראות היום את המשקל שלי בעיניים שפויות ועד היום.. היום אני שוקלת 67 ואם מישהו שואל אותי אני אומרת לו שאני שוקלת מעל שבעים וזה עושה לי טוב כי פסיכולוגית זה גורם לי להרגיש יותר בנוח עם עצמי דווקא בגלל שבאמת מהמקום החולה... רציתי להשיג משקל נמוך.. לשכנע את עצמי שזאת המציאות ולגלות אחכ מציאות שהיא יותר נעימה לי מבחינתי זה טריק שעובד לפחות לגבי .. וזה גם תרגיל חשוב בלי שום קשר לשום דבר שאמרתי כל אחד מגיע בסופו של דבר למה שמתאים לו גם אם למישהו אחר זה לא באמת נראה וזה עניין של תהליך אחרי הכל .. יכול להיות שהדברים שאני יאמר לך היום יעוררו בך פלצות אבל זה היה התהליך שאני עברתי ויכול להיות שגם יקרו דברים וכבר קורים שמובילים אותך להחלמה ולריפוי שלך וזה מה שחשוב אני מחזקת אותך ומאחלת לך מכל ליבי רוב טוב והרבה בריאות את לא לבד מבחינתי המון אהבה יקירה ואהובה \שיהיה שבת שלום ומבורך :-) הילה

קבלי חיזוק מתוקה אוהבת דניאלה

גם מימני...... חיבוקים ונשיקות!!!!! ומליון חיזוקים!!!! המון אהבה.... לינוי! שבת שלום