אני לא יכולה יותר..

היי בננות.. מה המצב?? טוב אני מקווה שהכל בסדר.. אכלתי היום טוב מאד! אפילו יותר מידי הבטן שלי כל כך נפוחה בא לי הקיא אבל אני לא יכולה ההורים ליידי כל הזמן כאילו אני איזה בובה מחרסינה או כמו תינוק.. חס וחלילה שלא יקרה לי משו.. אוףף באלי להקיאאאאאאאאאאאא טוב אני אחלטתי אני לא לוקחת יותר חומרים! כי זה יהרוג אותי- אני בטוחה אבל בא לי כל כך לקחתתתת להוציא את כל מה שהכנסתי לבטןןןןןןןןןןןןןןןן לקיבהההההההה המגעילה שלייייייייייייייייייייייייי בא לי להוציא את זה כל כך -כל כך נמאס לי מהכל בא לי למות כבר בגלל שאולי כל השבוע אכלתי אולי כל השבוע אולי 500 קלוריות! וזה אולי יותר ממה שהיה באמת כי רוב הזמן אכלתי מרק של 10 קלוריות ירקות ולפעמים גבינה\תפוח עץ.. אז אמא שלי הכינה לי במיוחד אוכל ואמרה לי לאכול כי אני צרכה להתחזק.. אז היא הכינה מה שאני הכי הכי הכי הכי הכי אוהבתתתתתת אוף אני כל כך שמנה ידעתי שזה יגיע שאני אוכל את כל הסיר אני בעמידה עם מזלג גדול של בישול גומרת את כל הסיר ידעתי שזה יקרה... אבל בא לי להקיא כל כך אבל אני לא יכולה אמא שלי ליידי רוב הזמן והם עוטפים אותי כאילו אני עומדת לישבר ויש לשמור עליי אני כל כך עצבנית כמה אכלתי כמה אני שמנה כמה אני דפוקה כמה אני מפגרת כמה אני מטומטמת כמה אני חסרת שכל כמה בא לי להקיאאאאאא עכשיו אין לכן לתאר כמה בא לי אבל לא יכולה אני חושבת לקחת את החומר שהגועל הזה יצא ממני סוף סוף איכ מה אכלתי אוחח אכלתי כמעט את כל הסיר הבטן שלי נפוחה כמו בלון בא לי לחתוך את הבטן המגעילה הזאת אוף למה למה למה למה אני למהההה??? אוף למה אני שונה? למה אני דפוקה? אוף בא לי למות כבר... לא זוכרת מי - אבל מישהי אמרה בפורום "איך אני יכולה להיות אנורקסית?? אם אני שמנה??" אז בובה מתוקה גם אני מרגישה ככה ואני שמנה! ואני מרעיבה את עצמי ואם אני אוכלת יותר ממה שאני הקצבתי להיות אני מקיאה אני גומרת סירים שותה ,דוחפת אצבעות ומקיאה הכל.. (לפעמים אני מגיעה לאיבוד ההכרה..) אז בובה אני מרגישה אותו דבר!!! אני באמת שמנה אסור לי לאוכל כלום! אני שמנה מגעילה דוחה כמה אכלתי עכשיוווו אוחחחחחחח אולי אני אקיא לייד ההורים שישמעו ויקפצו לי לעזעזעל בא לי להקיא אני כל כך שמנה כמה אכלתי מהמ אני דפוקה איך נתתי לזה לקרות אוףףףףף נמאס לי כל כך מזה.. מעכשיו אין אני בצום מה שאני אהיה כל היום זה רק מיים! מקסימום כי אני לא ישנה בלילות אני אשתה קפה.. ולא הרבה... ואולי נס קפה שמעתי שנס קפה זה 0 קלוריותאז אני אחייה על זה רק... ועל מים.. בא לי למות כבר נמאס לי כבר מהכל! כואב לי הבטן מכמה שאכלתי אוחחחחח כמעט סיר שלם מה אני דפוקה לדעתי אמא שלי עשתה זאת בכוונה- כי לא אכלתי כלום! מה שאכלתי זה את המרק ואולי תפוח שזה אולי בקושי מגיע ל100 קלוריות ביום אני לא מאמינה מה שאני עושה.. כואב לי הבטן מאד מאדדדדד בא לי להקיא אוחחחחחחחח בטח אם לא אקח אומץ ואקיא שההורים ליידי אז אני אקח את החומרים ואני מבטיחה פעם אחרונה1 פעם אחרונה שאני לוקחת.. שסיימתי את הקשר עם הידיד הוירטואלי הבטחתי לעצמי לא לקחת את החומרים כי זה יהרוג אותי... אוף אני כל כך שמנה ודוחה בא לי למות כבררררררררררררררררר אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף ליאור מתוקה אני בת 18 -ת'אמת אם אני אמשיך ככה אני לא אגיע לגיל שלך.. ומתוקונת כל החיים שיקו לי ורימו אותי והסתירו ממני דברים :כמו את הניתוח של אבא שלי.. ולכן אני יודעת שאת התקופה הזאת אני לא אשכח.. כי באותה תקופה הייתי לא במצב הזה הייתי במצב יותר טוב.. לא הייתי מקיאה בתדירות כמו עכשיו ובתקופה ההיא גם לא יכולתי לאכול כמו שצריך כי זה היה בית חולים בית לישון בית חולים לימודים בית לישון.. ככה היה רוב הזמן בקושי יכולתי לתפקד אז מתוקה אני מקווה שיש איתך חברה או חבר או ידיד שאיתך שיעודד אותך כי בפורום לא מספיק אני זוכרת לי היה את המשפחה- אבל רוב הזמן שיקרו לי ורימו אותי והסתירו ממני כי הייתי קטנה.. ולכן שיהיה איתך מישהו קרוב.. ואם לא יש לך אותי! אני פה תמיד בשבילך מבינה אותך ואני בטוחה שאבא שלך יהיה בסדר מתוקונת.. ואור- אני שמחה שהמחזור חזר אלייך! אני בפעם הראשונה שהמחזור עשה לי בעיות פחדתי.. מה אני לא נשית יותר? לא אוכל ללדת ילדים(אני לא רוצה רק מחשבות)? וכ"ו.. אבל אני שמחה שקיבלתי מחזור... ואולי אפילו העליה ב2 קילו האלה הם סימן לכך שתקחי את עצמך בידיים שתצאי מזה.. אני כמעט לפני חודש השמנתי קילו בחודש.. אחרי ירידות אין סופיות שכמעט כל שבוע קילו.. (אני אצל דיאטנית -והיא דפוקה רצח! ,היא לא מבינה כלום סתם דפוקה..) -אני אצל דיאטנית כי אחותי ראתה את ההיתפרציות שלי של הבכי של הזעם על כולם והיא אמרה לי תלכי גם ירדת הרבה במשקל.. לכי לעשות בדיקה שתגיד לך אם את אוכלת טוב ובינינו היא צרכה היא במצב יותר גרוע ממני.. לינוי נשמונת מתוקה אני יודעת החיים חרא החיים לא קלים (לא אמרנו כי החיים הם פיקניק..) אבל מתוקה תנסי בשבילי- רואה אני אוכלת אבל אח"כ יש לי יסוריי מצפון כי אכלתי והיה לי בולמוס רציני! אז תנסי קצת.. אולי תלכי לדיאטנית.. או תדברי עם פסיכולוגית משהו.. (אני לא בטיפול כי אם אני אלך לטיפול אני אשתגע!!!) או שדברי עם מישהו.. וכמו שאמרתי עם החברה שלך זה קשה אני יודעת את דואגת אבל כל עוד ההורים שלה יודעים היא בטיפולים.. אז אין לך מה לדאוג! תדאגי לעצמך- אני יודעת זה קשה גם לי קשה לדאוג לעצמי! -אבל תנסי זה יצליח.. כל יום קחי דף.. תרשמי..: ממה את מרוצה ממך מיום? מה עשה לך טוב? (וחייב להיות לך!) תראי מתוקה זה יצליח להחלמה אני חושבת אם את תראי לעצמך כמה את שווה זה יפעל ויעזור.. אני מנסה לפעול ככה מקווה להצליח! ואם לא כבר אמרתי לך אני לא יכולה יותר.. אני בתחתית ואני לא יכולה לעלות אז מקסימום אני עולה אני בתחתית.. בכל זאת מצבי גרוע! אז יותר גרוע מזה לא יכולה.. נפלתי באמבטיה אתמול אוחחחחחח מזה כואב לי לאלוהיםםם איך זה קרה לי.. לינוי מאמי תנסי אל תרימי ידיים לא מגיע לך! מגיע לך יותר תנסי! אני מקרה אבוד אז אל תקחי אותי כדוגמא! חולה עלייך יפה שלי אנסה ליכנס היום.. בהמשך היום - אני חייבת להמשיך לנוח! בננית ראיתי את חדשה פה.. אז קבלי חיזוק הבנות פה מאד חמודות חולה על אחת אחת מפה.. הן עוזרות מאד... והילונת נמאס לי מחיים בא לי למות כבר.. והילונת אני רוצה לצאת מזה כבר... אבל לא יכולה ליכנס לאישפוז עד לצאת מזה לא יכולה ואם היה אישפוז לכמה ימים לקבל חיזוק..(למרות אכלתי ואני מרגישה חרא אני מעדיפה נוזלים וזהו!) והילונת מה זה המשקה שרשמת לי?? איזה משקה זה?? ואיפה ילדונת?? אני מחפשת אותה... רציתי לדעת מה שלומה.. קראתי היא בחופשה.. אני דואגת לה.. מקווה שהיא בסדר והיא לא מוותרת.. אני כל עצמי ויתרתי ונמאס לי מהכל אוהבת חיבוק נשיקה דניאלה... :)

תשמעי מתוקה אין לך מושג כמה אני מבינה אותך גם אני מרגישה שמנה וכל זה וכולם אומרים לי שאני רזה מה הם רוצים מהחיים שלי?!!!!! הבטן נפוחה אין זה הורג אותי...דיייי כמה כבר אפשר ככה... תשמעי לי כמה שזה קשה לך ואת מרגישה חרא שאת אוכלת את כל זה...תאכלי תרשי לעצמך לאכול ותראי שאת תאכלי פחות זה פסיכולוגי...אולי עכשיו זה לא הכי יעזור לך כי את לא תצליחי להשתלט על עצמך אותו דבר זה קרה לי אבל עכשיו אני איכשהו שולטת...והשמנתי 2 קילו וזה כבר לא מפריע לי כי אני יודעת שמתי שהוא אני ירזה ואני יחזור לחיים הרגילים... שמעי לי תאכלי מה יצא לך מכל הצומים האלו גם אני צמתי ורזיתי אבל אחרי זה השמנתי הכל בחזרה וגם פלוס בשביל מה לנו סתם לענות את עצמנו?!! ואני מרגישה שנפשית כבר יצאתי מכל זה...בגלל חברים...אז למה שלא תתני לעצמך הזדמנות או תלכי לאישפוז או משהו?? החיים יפים זה מה שאני מרגישה עכשיו למה שגם את לא תרגישי ככה לא חבל להפסיד את החיים תתחילי לחיות בשביל מה לחיות ולהרגיש כאילו את מתה...?!! אני יודעת שאפשר רק לדבר ולא לעשות...אז שמעי לי תחדשי קשרים עם כולם תצאי תבלי ולאט לאט תשכחי מהכל ובעזרת השם יהיה טוב ועוד יהיה ויום אחד תזכרי שהיית פה ועכשיו את בריאה... ד"א בת כמה את?? ואם תרצי סתם אפילו לדבר אני פה בשבילך נשמה... תרגישי טוב... אוהבת בננית...:)

דניאלה שלום חפשי באיזור מגוריך משהי או משהו שמטפל בקינסיולוגיה ומוח אחד ולכי לטיפול את חייבת את זה לעצמך עד מתי תמשיכי כך לחיות עם הכאב הגדול הזה בפנים עד מתי תתני לו לנהל לך את החיים את חייבת לחזור ולהיות אדון לחייך לעצמך לילה טוב וסוף שבוע נעים

אולי נסדר לך את הראש...אולי זה ילך...את תסכימי?... מה את אומרת?? יש לי תחושה ענקית שלא משנה מה יעשו את תסרבי את יודעת למה? כי את לא באמת מוכנה לשינוי ואני לא שופטת.. זה בסדר! כמה ייאוש..אלוהים אבל אני כן מצליחה לשמוע את התקווה שלך ואת הרצון שלך להחלים...וזה מבחינתי הכל הייתי רוצה שהמורה שלי תספר לך כמה דברים עלי... חירפנתי לה את המוח.."אל תספרי ואל תספרי..." בצרחות ובהיסטירה בסוף היא סיפרה כי אני כמעט מתתי והיא העיזה רק אחרי כמה שנים טובות... אבל זה לא תמיד הפתרון... אני מרגישה שאת כן רוצה להכיל באמת... אני מרגישה שאת פוחדת להתחייב לחיים האלה ולקבל את ההתנהלות בהם.. האמת.. אני מבינה אותך לגמרי.. לא פשוט להרגיש.. אולי את מפחדת לגדול... אולי את מפחדת מכל השינויים זה יעזור לך לדעת שגם אני מפחדת?... אז אני אומרת לך שכן...מתה מפחד!!! משקשקת! עכשיו מגיע המבחן הגדול שלי ..אני והפסיכאטרית שלי החלטנו לרדת מתרופות... את יודעת שאני מתה מפחד לרדת מהן?.. את יודעת שכשהייתי ללא תרופות..מה קרה?....הייתי על סף התאבדות.. כן...אני יודעת שאני אחרת היום אבל עדיין אני מתה מפחד... אני לא מקיאה יותר משנה אבל כשלא לקחתי את הכדורים רציתי להקיא יותר..את יודעת כמה אני פוחדת לחזור להקיא?...אין מילים שיכולות לתאר את עוצמת הפחדים שלי... אבל אני לראשונה בחיי נכנסת באימ אימא שלהם...אפילו שאני יודעת שאני לא יפול שוב..זה ברור לי ועדיין זה לא פשוט לי.. למה אני מספרת לך את זה... כי גם אני עברתי דרך.. ויש דברים שהיום אני מסוגלת להם...שפעם לא הייתי מסוגלת להם.. כך מגיב כל אדם כולל את.. בעוד שנה תהיי מסוגלת להחליט אחרת אל תגידי לא.. כי את לא באמת יודעת... אני יודעת שלחיים יש שפה מסויימת והרבה דברים יכולים לקרות לך השנה.. וכולי תקווה שאת תהיי בטוב ותאבקי על החיים שלך כי את חשובה כהרגלי בקודש אני מחזקת אותך ומחבקת אותך חזק חזק.. המון אהבה נסיכה... לילה טוב שבת שלום :-) א

:-) תעדכני....