מה יותר גרוע?
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
היי בנות מה שלומכן??? דיפדפתי בריפרוף על ה4-5 ימים שלא הייתי... כרגע אני בחוסר מעשה טוטאלי... יש לי בעיה אני יודעת אני מנסה לעזור לעצמי אבל רק יותר גרוע... אני בקושי מצליחה לאכול- פעם רבתי עם אמא שלי על האוכל היום היא לא אומרת כלום נמאס לה להילחם איתי על האוכל-ובצדק! אני בקושי אוכלת מרק של 10 קלוריות וירקות זה עוד בקושי... כי אז אני מחלקת את המרק ל2 כי אני אומרת לעצמי לא להפריז... אני כל כך מאוכזבת מעצמי.. אני כל כך פוחדת... אני לא ישנה בלילות אני חייבת לחדש מרשם לאלרגיות... ולדעתי הוא לא יתן לי כי הרופא אמר לי פעם ביום ואני לקחתי פעמיים לדעתי הוא לא יחדש לי שוב את המרשם.. אני לא מצליחה לאכול הייתי רוצה ליכנס לאישפוז 3-4 ימים גג ולחזור עם כוחות..(הילונת אמרת שבטוח שאין!!!) אוף נמאס לי כל כך... אני פוחדת אני מרגישה חסרת אונים מול המחלה.. אני שמנההההההה אני פרה שמנה אוף נמאס לי כל כך הילונת אין לי מה לעשות יותר.. אני לא מרוכזת בבית הספר ירדתי בלימודיםםםם במקום 95 ירדתי עכשיו ל82 אוףףףףףף איך אני חושבת לצאת בהצטיינות רק אלוהים יודע.. נמאס לי מהכל אפילו אמא שלי אין לה כח יותר אומרת לי טוב.. עזבי אין לי כח.. היא הפסיקה לריב איתי על האוכל היא נותנת לי לאכול מה שאני יכולה ומה שאני רוצה... אני שמחה שהיא ירדה ממני ויחד עם זאת אני בטוחה שהיא קרועה מבפנים אבל אני לא יכולהאני מצטערת ניסיתי באמת.. אפילו עם הידיד וירטואלי קלטתי הוא לא יכול.. ואין לו את המשאבים לעזור לי ןגם זה גדול עליו(את האמת ענק!) אבל אין מה לעשות כנראה כדאי לי פשוט להרים ידיים כי כבר נמאס לי. אני פוחדת שיום אחד לא אוכל לקום מהמיטה... אני לא יכולה להרדם בלילה יותר קשה לי מאד.. ובסוף אני נרדמת בסביבות 6 בבוקר וב7 אני צרכה לקום.. אוף יש לי אפילו שקיות בעיניים אוף אני כל כך לא מאופסת ואין לי כח אפילו ללכת למחשב.. לפתוח אותו .. אמרתי היום אין אני חייבת נמאס לי אפיל וללכ לבית הספר אין לי כח כל כך נמאס לי מהכל.. כל האלה שאכפת להם ממני -עזבתי אותם! חברות שלי רבתי איתן בלי סוף.. אותו בחור לא דיברתי כבר הרבה זמן.. אני לא יכולה יותר.. הילונת- לפני 10 שנים עברתי ארוע טראגי...(לא בא לי לפתח את זה..) ואולי בגלל זה קשה לי עם אינטימיות.. ויותר מזה לפני 3 שנים בערך.. היה לי עם קרוב משפחה- שבגלל זה אני פשוט לא אוהבת ארועים משפחתי ובכל ארוע משפחתי אני מסתגרת בשירותים ובוכה עד שהוא לא עוזב אני לא יותאת מהשירותים- או שאני הולכת לחברה להיות איתה עד שהוא ילך.. אותו בחור יודע על זה והוא בטוח לא מבין כמה זה קשה לי האינטימיות הזאת! הילונת אני אהבתי אותו- אני עדין אוהבת המון- שהייתי איתו הרגשתי.. זהו מישנו יהגן עליי.. מכל מה שעברתי בחיים אולי זה היה המושיע... אולי בזכותו אני אתמודד עם הכל אבל טעיתי הוא הלך ושכב עם איזו מישהי אחרת.. חשבתי שיבין אותי.. חשבתי שזה יהיה האחד.. הילונת הוא גדול ממני קצת הרבה.. ( בגלל זה היה חשיבה של חתונה)(אמא שלי גם אמרה לי שלא תחשבי על מישהו גדול לא אתן לך!) הילונת אני פוחדת מהכל.. אלוהים יודע רק איך יכולתי ליכנס עכשיו לרשום את המכתב הזה.. אין לי כח אפילו לשתות.. אני פוחדת.. אני מרגישה זה הסוף... אני בקושי ביום מגיעה ל200 קלוריות ,200 קלוריות במקרה הטוב.. בדר"כ רק מרק וסלט... ואם בערב אז אני חורגת קצת אני מרשה לעצמי רק אם היה לי התמוטטות אחת אז אני אוכלת גבינה לבנה... הילה אני הפסקתי עם החומרים.. אז אני רגועה כרגע.. הילה אני פוחדת כל כך אפילו אמא שלי פשוט הרימה ידיים..(אני שמחה על זה סוף סוף!) אולי כאשר אחליט שאני לא יכולה יותר אני אספר להורים(אני מרגישה את זה אבל לא יכולה משהו עוצר אותי) וגם אולי אחדש את הקשר עם הידיד הוירטואלי שלי ואני מקווה שיקבל אותי ולא ילחיצ אותי כי אני לא יכולה שמלחיצים אותי... הילה אני פוחדת כל כך אני מרגישה סמרטוט כבר... הילה אני שמנה מכוערת דפוקה סתומה מפגרת חסרת שכל חסרת מהות לחיים חסרת מקום מפלט אני מרגישה פעם היה לי את הידיד שלי ובגלל שהפסקתי הפורום נעשה לי מקום מפלט.. מקום שבו אני - רק אני בלי שקרים בלי לרמאיות.. בלי שום דבר להעלים.. הכל על השולחן.. בלי לשקר בלי לרמאות.. בלי המסכה.. המסכה שאני משדרת לכולם!! הילונת ומאיה.. קראתי שמחתי שנפגשתן! הלוואי שיכולתי גם לעשות את זה.. אני חוששת אני פוחדת.. הילה אין לי מה עוד להוסיף אני מרגישה שאני לא יכולה יותר בא לי להקיא והיום שתיתי רק מרק כואב לי הבטן בא לי למותתתתתתתתתתת אני לא יודעת אם אשרוד! אני חוששת שלא אשרוד יותר... אני לא יכולה יותר... הילה בטוחה אין אישפוז ל3 ימים ולחזור הביתה עם כוחות מחודשים??? ובלי שאף אחד יגלה.. היהל אפילו ניסיתי לקחת ויטמינים שלא אתמוטטת בבגריות -כמעט קרה לי! אבל לקחתי שוקולד נתן לי קצת כוח.. אבל שוקולד מעלה מהר ומוריד מהר ואז באתי הביתה עם איפו... אבל אני מקיאה את הויטמינים... אני לא יכולה זה מגעיל זה עולה לי למעלה.. הילהההההההההה די נשברתי אני אל יכולה יותררררררר אני רוצה לקחת כוחות מחודשים די נמאס לי מהכל אני רוצה לחזור להיות נורמליתתתתתתתתתת העור שלי יבש ומגעילללללללללללללללללללל לינוי מתוקונת- מה שלומך מתוקה אני לא בטוחה שאצליח היום ליכנס למסנג'ר בקושי אני יכולה לתפקד... אני אנסה ליכנס אח"כ לא מבטיחה כלום כי אין ביכולתי ליכנס בקושי אני יכולה לכתוב.. (אני מנסה לקצר הכל בהודעה אחת..) מאיהההההה- מתוקונת לא גמרתי את השיחה איתך אני מקווה להמשיך אותה בקרוב מאד... ליאור- אני בטוחה שהכל יהיה בסדר... אבא שלי גם לו לא הצליח הצינתור ואז עשו לו ניתוח לב דחוף באותו יום.. תתעודדי קצת לאספי כוחות כי את צרכה את זה אל תשברי עכשיו... עדי- קראתי את מה שכתבת על הקינסולוגיה.. אם את חושבת שזה יעזור.. אני אנסה -לדעתי אני מקווה אבוד.. באמת ניסיתי לא יכולה יורת נמאס לי מהכל! הילונת מה המייל שלך אני ארצה לשתף אותך בכמה דברים... אני פוחדת ל-מ-ו-ת... ובא לי למותתתתתתתתתתתתת כבר נמאס לי מהכל... ראיתי שילדונת בחופשה אני מקווה שהכל בסדר איתה אני דואגת קצת... טוב לדעתי סיימתי רק רציתי להודיע שנמאס לי מהכל ואני לא יכולה יותר... אני מרגישה חרא בא לי למות כבר מסתובב לי הראש כל הזמן.. אני לא יכולה יותר מיום ליום אני נשברת יותר... החג הדפוק הזה בטח השמנתי.. אני מרגישה שמנה מכוערת דפוקה סתומה חסרת שכל חסרת אונים מטומטמת אני מפגרת כל כך אני פרה מכוערת שמנה סתומה מפגרתתתתתתת תמותי כבר תמותי(ככה אני שומעת גם מאותו האדם כל הזמן אולי באמת אני צרכה למות) אני לא יכולה יותרררררררררררררררררררררר נמאס לייייייייייייייייי די לא יכולה נמאס ,נמאס ,נמאסססססססססססססססססססס טוב אני שמחה שיכולתי היום לרשום (כי סוף סוף יצאתי מהמיטה..) טוב אז שיהיה לכולם המשך יום נעים אוהבת אותכן דניאלה.. ולינוי מאמי - יש ימים כאלה קחי את זה בקלות.. שמעי שירים שמחים... תעשי יוגה מדיטאציה.. זה עוזר.. (לי זה עזר בעבר- היום כבר נמאס לי מהכל נשברתי!) אם תרצי אני אשלח לך בהזדמנות מנגינה ביוגה.. ותנוחות או חומר במדיטאציה תנסי לי זה עזר.. היום אני כבר לא הולכת ליוגה- כי אני לא יכולה.. וסתם אני מוציאה עוד כסף וכסף... כל כך נמאס לי מהכל כבר... ולינוי כשכואב לך תוציאי הכל בדף.. זה עוזר לי גם היום.. (שאני יכולנה אני כותבת - יש ימים שאני לא מצליחה לרשום בכלל) זה מתסכל אותי... תנסי חמודה הזה עוזר! וגם הילונת פה היא עוזרת חמודה.. טוב בא לי להקיא אני לא יכולה לאכול אני אשתה מים ואחזור לנוח אוהבת אותכן חיבוק נשיקה דניאלה הילונת אם תארגני משהו אני אנסה להגיע לא מבטיחה מצבי מספיק עגום שאין לי כח יותר.. והילה אין בטוח 3 ימים אני אקח נוזלי ם וזהו אני אקבל כוחות רק לקצת... אוף.. כל כך נמאס לי מהכל.... טוב ביי מתוקות... דניאלוש...
המצב שלך עצוב.. ונראה לי שהוא חמור.. אני מקווה שלא תשברי ואולי טוב שתשברי אולי אז תקבלי טיפול.. הטראומה ? את רוצה לכתוב לי למייל.... [email protected] נראה לי שזה חשוב שתדברי על זה .. כי יש דברים שחשוב לראות .. אני יודעת שזה יהיה מיותר לומר אבל תשתדלי לאכול קצת יותר.. אם קשה לך יש משקה שנקרא אינשור אפשר להשיג את זה דרך קופת חולים וזה זול וזה ממש טוב.. תשתי לפחות אחד כזה ביום את חייבת ... ממש קשה לי לשמוע כל מה שאת מספרת זה נשמע מסוכן וזה קצת מפחיד אותי... בכל אופן חשבנו להיפגש עם עדי לגבי הקינסיולגיה אצלה ברחובות כי אין מקום אחר או אצל אחת הבנות אם מישהי תוכל ואני מאוד מבקשת שלא יגיעו סתם אנשים שרוצים לעשות מגעיל ולנצל את המפגש הזה לרעה אבל דיברתי עם עדי והיא אמרה שננסה שתינו ביחד להמחיש את זה חווייתי וזה יכול לעזור.. אין כאן כוונה למטרות רווח .. הכוונה היא שכל אחת תגיע לטיפול ובהתאם למקום המגורים שלכן נברר איפה יש מטפלים בקינסיולוגיה שמטפלים באזור שלכן מה את אומרת??... נשמה אהובה אם היית לידי הייתי מחבקת אותך חזק אני יודעת שיש דברים שמיותר לומר אני יודעת שיש דברים שצריך להגיע אליהם לבד.. וזה יקרה לך הדרך שלך לא פשוטה אבל את חייבת להבין שלחיים יש כוח אחר.. שיש לחיים האלה משהו אחר להציע לך וזה קשור בהרבה אמון .. רצון וכוונה וזה יכול לקרות גם לך .. אני מרגישה שאני לא עוזרת לך עכשיו אבל אני אוהבת אותך המון ודאגתי לך כל הימים האלה ממש אני מקווה שתתאמצי קצת יותר כי את ממש חשובה .. הצלחת להגיע לכולנו וזה המון אני מחזקת אותך בובה שלי ותכתבי לפחות זה... ואני ישמח אם תפרטי קצת יותר.. :-)
דניאלה יקירתי, קראתי כל מה שכתבת מאוד קשה לקרוא את זה אני מאוד מבינה אותך עמדתי בהרבה מצבים כאלה בחיים שלי ובדיעבד מאוד שמחתי שההורים שלי הרימו ידיים(אבל בתוך תוכי לא רציתי), אל תרימי ידיים זה הזמן עכשיו!!!! להתחיל לטפל בעצמך ברצינות ולא אשפוז של יומיים שלושה אלא חודשים ואם לא אשפוז אז דיאטנית פסיכולוגית או משהו אחר את יודעת טוב ממני מה יתאים לך. בבקשה החיים האלה יפים נסי לחיות אותם הזמן עובר מהר, היום אני יודעת שהפסדתי את כל גיל הבגרות שלי ואת השנים היפות שלי(אני לא יודעת בת כמה את אני בת 31 אני לא מאחלת לך להיות בגילי ולהרגיש ככה) ראיתי שכתבת לכל אחת מבנות הפורום באופן אישי ושאת דואגת לכולם יפה מאוד עכשיו זה תוך תתחילי לדאוג לעצמך למענך ולמעננו. אז זהו אשמח לשמוע ממך ולעזור אם אני יכולה. יום טוב יקירתי ליאור
