חברה שלי...

אני חדשה בכל העניין הזה שלא לדבר על זה שהגיל שלי צעיר מאוד.. אני בת 13.. ואני אובדת עצות. אולי כדאי שאני אספר את הסיפור מההתחלה. אני הכרתי מישהי דרך חברה.. היא הייתה מאוד פתוחה וגלויה איתי למרות שהיא לא הכירה אותי יותר מכמה דקות. היא לא רצתה שאספר לאף אחד אחר.. כשהיא אמרה את זה לא דימיינטי לעצמי שהמצב יהיה כל כך גרוע אבל טעיתי. היא בכיתה י' היא אנורקסית שבמשקל השיא שלה הייתה 23 ובולמית. היא צמה כל יום שני ואני לא בטוחה בכלל כמה היא אוכלת בימים שהיא לא צמה.. כשביקשתי ממנה לאכול משהו ממש קטן ביום הצום שלה היא התחננה שלא אכריח אותה בטענה שהיא תתחיל לחתוך *שוב*. היא חתכה ואני מאושרת לכתוב חתכה בעבר מכיוון שהיא בתוכה שהיא שמנה. היא עלתה במשקל עכשיו היא במשקל של 45 והיא רוצה להמשיך ולרדת עד שתגיע למשקל של 24. בנוסף לכל זה יש לה דיכאון קליני. והיא מאוד פתוחה עם הכל. היא לא מנסה להסתיר או כלום! היא בגובה מטר שישים ושתיים וחצי בערך ואני לא יודעת מה לעשות אני לא מתכוונת לוותר עליה.. המשפחה שלה וויתרה עליה החברות שלה וויתרו עליה והיא וויתרה על התיקווה לחיות היא מודעת לבעיה שהיא נמצאת בה והיא מודעת לכך שהיא עלולה למות והיא מקבלת את זה. אני חושבת שחשוב לציין שאין לה נטיות אובדניות.

בבקשה תעזרו לי. אני לא רוצה לוותר עליה.

כשאת אומרת שהחברות ויתרו עליה וכן המשפחה אני לא בטוחה שבאמת ויתרו לדעתי קשה להם והם לא יודעים איך מתמודדים עם התופעה ועם זה שהילדה נעלמת מול העיניים וגוועת. אני מבינה שהיא קטינה ולכן כל טיפול מחייב שיתוף פעולה של המשפחה. האם את מכירה מישהו קרוב שיכול לדבר לליבם ולהסביר להם שבתם זקוקה לעזרה מקצועית? אני מורידה בפניך את הכובע שאת כל כך נאמנה ואכפתית אך את לבדך לא תוכלי לעשות את העבודה חייבים התערבות של אנשי מקצוע ובגלל היותה קטינה חייבים את ההורים בתמונה. האם יש מורה אולי יועצת שיכולה לדבר עם המשפחה? אני מבינה שהיא תלמידה. אם כן אל תהססי ערבי אותם את מצילה בכך חיים