התעייפתי אחרי כמעט 21 שנה....
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
היי אורלי, למרות שאיני חושבת כבר שניתן לעזור לי החלטתי לכתוב... אני אנורקסית מגיל 11 בערך עם הפסקה של בערך שנה באמצע הרבה עליות ומורדות כבר הייתי על סף מוות אני לא מסוגלת להתמודד יותר אין לי כוחות לא הרבה יודעים על עברי ומי שיודע בטוח ב110% שהכל כבר קבור מאחור ממזמןןןןן. כואב לי לא יכולה יותר החיים סביב השקר והמסכות זה בלתי נסבל ביום יום אני מצטיירת כבחורה שמחה חייכנית אנרגטית פעילה אנרגייזרית וכאשר אני מגיע בסוף יום הביתה ומסירה את המסכה הבכי מתחיל והרצון להעלם מהעולם מתגבר. אני אבודה לא חזקה מספיק כמו פעם לנסות ולהילחם המרוץ הזה כבר כבד לי. לא יודעת מה לעשות לא מעוניינת בקיום יותר. התעייפתי....
שכחתי לציין את גילי 32 (למרות שעפ החישוב כבר בטח ניחשת...)
עדן יקירתי נכון שאני נשמעת כמו קלישאה כשאני אומרת לא להתייאש החיים לפנייך ואפשר לצאת מזה אבל אני לא משקרת. ואני גם לא אשקר ואומר לך שלצאת מזה זה מסע ארוך ולא ביום אחד אך זה שווה את זה. אני לא מוכנה לקבל את זה שהתעייפת והתייאשת אני בטוחה שיש מי שתומך ואוהב אותך ורוצה לעזור לך לצאת מזה אז יחד בכוחות משותפים ואחרונים תעשי את המאמץ והכל תלוי אך ורק בך. אם את תרצי באמת באמת לצאת מזה תצאי מזה ואם תרצי רק בכאילו ולא בכנות אז לא תצאי מזה וכל החיים תסתובבי סביב עצמך סחור סחור ותבזבזי את חייך על הפרעת האכילה הארורה הזו. די הפסיקי את זה זה אפשרי וכדאי. אל תרימי ידיים זה הפתרון הקל ביותר.
יקירה הייאוש אכן נראה נוח . הוא לא באמת כזה . האמונה והתיקווה שנותנים כאלה שהצליהו תאיר לך דרכך להצלחה . רבות ומאות עשו את הדרך והכינו לנו אותה , אשא תפילה עבורך ובהצלחה . אומר זאת מנסיון הייתי - שם
