חברה בצרה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

18/10/2010 | 22:04 | מאת: rona

יש לי חברה בת 17 שלפני חודשיים החליטה שהיא רוצה להיות צימחונית, היא הפסיקה לשתות קולה, כשהיא שנים מכורה לקולה באופן אובססיבי. היא אוכלת ארוחה אחת ביום, יש לה חשקים מוזרים לדברים מתוקים, היא נשקלת ללא הפסקה, היא בתת משקל, היא לא אוכלת בפומבי, היא אוכלת יותר לאט- כאשר בעבר נהגה לאכול בחופשיות, הדימוי העצמי שלה נמוך, יש לה הפרעות שינה, קר לה הרבה, היא לובשת בגדים רחבים לאחרונה ומתמקדת בצבעים כהים כמו שחור. אני כחברה תוהה שהיא מתחילה לסבול מאנורקסיה, אני לא יודעת איך ניתן לטפל בה, לחברתי יש במשפחה מישהי שסבלה בעבר מאנורקסיה.הוריה של חברתי גרושים, וכעת חברתי מתגוררת באופן זמני עם סבתה משום שאימא שלה שוהה בחו"ל למשך שנה, דבר שלא משפיע עליה לטובה.

לקריאה נוספת והעמקה
19/10/2010 | 13:45 | מאת:

רונה יקרה את חברה מדהימה. זה שאת לא ממשיכה הלאה בסדר היום שלך ושמה ליבך על חברה טובה בצרה כל הכבוד לך. המשיכי לתמוך בה ולאהוב אך את לא מטפלת חברתך חייבת להגיע לטיפול מקצועי ומהר. גירושי הוריה וזה שההורים לא בסביבה בטוח תרמו לעניין והם בוודאי הטריגר למה שעורר את הכל לפי התיאור שלך. נסי לפנות לדמות בוגרת שיכולה להפנות אותה לעזרה. את תמכי בה והעצימי אותה כחברה אל תטיפי לה כי היא תתפוס מרחק ממך ותפתח אנטי הם לא אוהבים שמעירים להם ומטיפים להם אך חברתך חייבת לקבל עזרה ומהר כי המצב לא נשמע טוב. נסי לפנות אולי ליועצת בבית ספר אולי לסבתא עצמה או לאחד מהוריה היא חייבת לקבל עזרה לא מדובר פה במשחק ילדים אלא בהצלת חיים.

24/10/2010 | 19:57 | מאת: rona

רציתי להבהיר שהגרושים התרחשו לפני מספר שנים רב. אני מודעת שהיא זקוקה לטיפול, והיום פיניתי עם חברה נוספת ליועצת בית הספר באופן אנונימי בכדי לדעת איך לטפל בחברתינו. אך ישנו קונפליקט דיי גדול: אם נספר לאמא של חברתינו, האם תצטרך לחזור לארץ על מנת לטפל בביתה. וחברתינו לא מעוניינת כל כך בקשר צמוד כל כך עם האם.היא תכעס עלינו על כך שהבאנו אותה לארץ בגלל העניין הזה. בנוסף, השאלה שעולה היא האים האם תתיחס אלינו ברצינות? היא עצמה לא שמה לב לכך שביתה בצרה (היא התגוררה בארץ עד לפני כמה חודשים וחברתי כבר אז הייתה במצב לא מאיר פנים). או שמא נספר לסבתא של החברה, שאצלה חברתי מתגוררת בתקופה האחרונה. הסבתא מודעת מעט למצב אבל היא לא יודעת שחברה שלי פוגעת בעצמה בעזרת חתכים בידים (לא גדולים, ולא כנסיון התאבדות, היא אומרת שכך היא מביעה עצבים.) והאם היא תדע לטפל בזה בעצמה, אנחנו גם לא חושבות שהיא צריכה להתעסק בזה בגילה. או לחלופין אם נדבר עם האחות הגדולה של חברתי שהיא בת 23, ששוב השאלה אם היא תיקח אותנו ברצינות. והאם החברה לא תשנא אותנו לנצח על מעשה שכזה. תודה.