אז ככה..

קודם כל, היי לכל מי שזוכר אותי כאן, איזה כיף:) שנית, יצאתי רבעוש! ועכשיו לעניין הרציני יותר- היה שבוע קשה, מגעיל, דוחה. לא הפסקתי להקיא אחרי כל ארוחה. הגעלתי את עצמי. הקאתי אחרי שפיצחתי גרעינים, הקאתי אחרי שאכלתי פריכיות אורז..וברגע שלא הקאתי הרגשתי שאני חייבת, אבל אחרי שהקאתי הרגשתי הכי רע בעולם, ובכל זאת, לא רציתי להפסיק. בכל אופן, פניתי אתמול לקצינה שלי וסיפרתי לה.היא רוצה שאני אראה רופאה, אמרה שחברה שלה היתה מאושפזת בגלל זה פעם. אמרתי לה שאין סיכוי, שתשכח מזה. אבל היא גרמה לי להבין באמת ששום מודעות לא עוזרת כאן. כי מה זה עוזר לי שאני יודעת שזה מזיק, והורס, וגורם רק רע, אם אני עדיין ממשיכה? היא לא התייחסה לבקשה שלי ואמרה לי- "את רואה רופאה ביום ראשון", או שתספרי להורים שלך". אמרתי לה שאין סיכוי, שתשכח מכל מה שאמרתי לה, שתשכח שניהלנו תשיחה הזאת ודי, לא צריך כלום וחבל שסיפרתי לה. היא אמרה שהיא לא מוכנה לראות אותי נופלת ושאכפת לה ממני. ביקשתי ממנה שאם אכפת לה ממני, שתעזוב את זה. בסוף הסכמתי שעד יום חמישי. ביום חמישי אני יעלה על המשקל, ואם אני יראה שלא רזיתי- אני יפסיק. ואז היא שאלה- ואם תראי שרזית?. ואז שתקתי. אז היא אמרה לי- עכשיו את מבינה? בכל אופן הצטערתי שסיפרתי לה כי עכשיו אני מפחדת שהיא תעביר את זה הלאה, ביקשתי שתשכח שדיברנו ושלא תעשה כלום. היא לא הסכימה.. נראה מה יהיה ביום ראשון. בסך הכל אני מבינה שהיא צודקת. אמרתי לה שהכל בשליטה, שאם אני רוצה להפסיק אני יכולה. היא אמרה לי שברגע שהחלטתי להקיא בפעם הראשונה, למרות שאני יודעת שזה לא בסדר, כבר יצאתי משליטה. ושאם החלטתי לפנות אליה זה כי זה כבר לא בשליטתי. יכול להיות שהיא צודקת. באמת כבר השתגעתי מזה. אני לא אוהבת למצוא את עצמי בשירותים אחרי כמה ענבים שאכלתי או אחרי גלידה. או בכלל. ואני לא אוהבת לחשוב על זה כל היום. והדבר היחיד שחשבתי עליו כל השבוע הוא שאני חייבת להישקל. ירדתי קילו. אם זה מספק? כן אם זה יגרום לי להמשיך? כן אם אני מפחדת ממה שאני עושה לעצמי? מאוד. כי יכול להיות שהם צודקים, ואולי כשאני כבר באמת ירצה..אני לא יוכל להפסיק. איך יכול להיות שאני יודעת שזה מזיק אבל עדיין לא רוצה להפסיק?? איך זה הגיוני?? אני מאוד מקווה שאני לא גורמת לעצמי נזקים..אני באמת מתכוונת להפסיק בזמן הקרוב.. **חמודה**

אני מבטיחה לך שאת לא יכולה להפסיק ואני בטוחה בכך כי את כבר מכורה חזק מאוד להקאות, זה נותן לך כמו ריגוש וגם אם נדמה לך שזה בשליטה אז זה לא וחבל. בוודאי שאת גורמת נזקים עצומים לגופך את רק לא מתארת לך עד כמה. די מספיק. בקשי עזרה על אמת וצאי מהמעגל הנוראי הזה זה אפשרי תאמיני לי גם אם זה לא הכי קל.

תפסיקי או לא. לא שייך בכלל משנה שאת עושה את זה עכשיו! זה מה שמשנה! זה מה שבעייתי את יודעת כמה אנשים רוצים לרדת במשקל?, מעטים האנשים שידחפו שתי אצבעות לפה בקטע אלים ששורט תגוף תך כדי ולא רק תנשמה יש בך משהו שמאוד מרגיז אותי אני חייבת לומך לך.. הקלות שבה את מנדבת את הבריאות שלך ,את השפיות שלך ,למען מטרה שאפילו עכשיו את לא בטוחה שתגרום לך לחיות בשלום עם עצמך.. איך את פשוט אומרת "כן אני אמשיך" כאילו זה עניין של "מה בכך".. את מתעסקת במתכוון במחלה קטלנית ואת פשוט אדישה ברמות של חוסר אחריות שאני לא ראיתי דבר כזה..את כאילו דופקת את עצמך עם חיוך.. את לא מביעה חרטה בכלל והקצינה שלך בחורה חכמה.. היא יודעת על מה היא מדברת.. והבנתי את זה לפי המשפט הזה "היא אמרה לי שברגע שהחלטתי להקיא בפעם הראשונה, למרות שאני יודעת שזה לא בסדר, כבר יצאתי משליטה. " תקשיבי לה קצת ותביני שמעבר להתמכרות המנטלית ,להרגל שמתקבע ולמחשבה האובססיבית שגוררת את הצורך בהקאה .. ההקשר הזה שאת יוצרת לעצמך במח בין המחשבות שמובילות אותך לרצות להקיא ובין ההקלה שפעולת ההקאה יוצרת.. יש גם התמכרות כימית פשוטה.. התמכרות של המח של הגוף של האיברים שלך שיזעקו לזה ואז את כבר תוכלי לפתור את כל הבעיות.. לחיות בעולם מושלם,עם גוף מושלם ומשפחה מושלמת.. עדיין את תרצי את זה כי מגיע שלב שמה שאת עושה כבר לא קשור לכלום.. את עושה את זה כדי לעשות את זה.. זה האקט עצמו.. זהו .. אני יכולה לומר לך על עצמי שאני במצב שאני לא רוצה לרדת במשקל עוד שאני אשכרה מאמינה שאני מספיק רזה שזהו! שיותר מזה אי אפשר לרדת.. ועדין אני ממשיכה עם המחלה.. למה?? סתם.. כל פעם יש סיבה אחרת.. האמת שאני לא באמת יודעת איך לחיות בלעדיה אחרי כל השנים האלה וזה מין הסתם יקח קצת זמן.. וחבל לי על כל יום פשוט חבל ותראי אותך את.. פשוט נכנסת לזה.. אפילו לא פורצת תדלת.. פשוט נכנסת בחופשיות.. הדלת הזו היתה כבר פתוחה מזמן את רק היית צריכה "להרשות" לעצמך להיכנס תיזהרי שהיא לא תיטרק מאחורייך ואז תראי מה זה לבד ואז תראי מה זה כלא ואז תראי מה זה עולם בתוך עולם ותגלי כמה קשה לזגזג בינהם את רוצה ליפול? את אשכרה רוצה את זה?? זה מעניין אותך מה יש מעבר? את סקרנית? את אובדנית?? מזוכיסטית?? מה הקטע שלך למען ה'? זה מחריד אותי לראות מישהי שלא אכפת לה לסכן את עצמה ככה לכי תדברי עם מי שצריך , תירשמי לחדר כושר.. זה יכול להחליף חלק מהאפקטים של ההקאה ותמצאי דרך אחרת להשיג את הקתרזיס שלך