הייתי חייבת לשפך...
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
שלום לכן,כתבתי פה לפני שבועיים בערך אפילו טיפה יותר שאני מתחילה טיפול במרפאה לבריאות הנפש באזור מגוריי[אני בת 16 וחצי] התחלתי מס' פגישות עם פסיכולוגית והבנתי שהדבר ממש לא בשבילי אני לא אוהבת לדבר עם מישהו זר על בעיותיי ומחשבותיי,ומה אומרים כשאין מה להגיד? יושבים שעה שלמה מול הפסיכולגית ולא אומרים מילה ?[מה שכבר קרה] היא גם ככה לא עוזרת לי.. ורק רוצה לשמוע ממני עוד ועוד ואין לי מה להגיד לה. הגעתי אליה במצב של נטילה גדולה מאוד של כדורים משלשלים והקאות .. היא פשוט ביקשה ממני להפסיק איתם ובנוסף שלא אפגע בעצמי.. יש לי מחשבות אובדניות והיה נסיון אובדני לפני כחודשיים בערך.. אמרתי לה שאני מפסיקה עם הכדורים ומפסיקה עם הכל! בעוד שאני ממשיכה לקחת אבל בסתר שאף אחד לא ידע ולא ישמע בלילה.. אז מה שקורה אני שמה שעון מעורר לאמצע הלילה-בולעת כדורים ואז זה משפיע במהלך היום ולא מוקדם בבוקר ואז ההורים יודעים ושומעים.. ההורים שלי גם מפחדים שאמשיך לקחת וטוענים שאני לא מודעת לבעיה שיש לי.. ואני מסבירה להם שאני מודעת אלייה מאוד.. אבל לא מוכנה לגשת לטיפול-אני יודעת שזה לא יעזור לי וגם אין צורך כשאחליט להפסיק איתם אני אפסיק עם הכל ! אני לא צריכה אף אחד שיגיד לי מה לעשות,במיוחד שגם לא נותנים לי כילים להמשיך הלאה. אז מה שקורה עכשיו-אמרתי להוריי שאני לא מתכוונת להמשיך את הטיפול ושיעשו מה שהם רוצים הם לא יכולים להכריח אותי לעשות שום דבר בניגוד לרצוני. אני כן ממשיכה עם הכדורים ומקיאה מדי פעם[לא בתדירות גבוהה] אני חושבת שאוכל לצאת מזה לבדי.. אתן לא חושבות ? אשמח לתגובה על מה שכתבתי כאן,תודה רבה ולילה טוב :)
לשפוך**
יקרה שלי.. את יודעת? הייתי יכולה למלא עמודים אינסופיים בהבטחות שהייתי מבטיחה לעצמי שממחר...וממחר..ואז לא הייתי מצליחה זה היה חזק ממניץ...ההרגל הזה של להקיא ולקחת כדורים..ואפילו חוקן רק על מנת שאני ארגיש מרוקנת ובלי האוכל בפנים.. זה לא קרה לבד! את צודקת בנוגע לפסיכולוגית עם כל הכבוד להם..אבל בנושא הפרעות אכילה צריך משהו אחר..שיחות הדדיות על האוכל, השומן וגם על מה שחווינו בהקשר לזה ומאיפה זה הגיע והפך להרגל קבע..להגיע לתובנות תאמיני לי אנחנו מומחיות..מה לא יודעות כבר? הכל! מטאבוליזם, קלוריות, אוכל שומן ובריאות אבל תכל'ס אנחנו בתוך הפרעה קשה..ולצאת ממנה לבד בלתי אפשרי בכלל לדעתי אולי משהי שנמצאת רק בהתחלה של העניין ועוד לא ממש נכנסה לזה בתדירות של יום יום כמה פעמים ביום..צריך עזרה..וזה כייף לקבל עזרה כן להוריד תאגו ולהפסיק להראות כאילו הכל מושלם אצלי ולא נורא שאני בתוך הפרעה שמשבשת לי תחיים..וכן לבקש ולהנות מעזרה שתתאים לי.. כמו מטפלים מומחים בהפרעות אכילה..ששם לא צריך לשבת ולבהות בפסיכולוגית כמו מפגרת..והיא בוהה בחזרה מסתכלת ובוחנת בצורה מזעזעת..שבכלל לא בא לך לפתוח תפה .. אני ממש מבינה מה עובר עלייך..אני חושבת שתבקשי מההורים למצוא או את תחפשי עזרה אחרת יש עזרה אחרת ואם תרצי גם אמליץ לך על מישהי מומחית בהפרעת אכילה..והיא ממש עוזרת לך לשנות התנהגות..ביחד איתך..זה מדהים זה תהליך אבל ברגע שתהיי מוכנה לקבל עזרה תאמיני לי שתצליחי בגדול! אני מאמינה! אני לא יודעת אם את מכירה את הסיפור שלי..אבל כן, הייתי חולה בזה המון שנים..ויצאתי מזה בגדול ברוך השם חיה חיים חדשים נולדתי מחדש וכייף לא נורמאלי..במקום לבכות כל הזמן על מר גורלי..על ההורים שלא בחרתי על המורה בכיתה, על החברות ועל כל העולם..אבל התאהבתי בעצמי מחדש למדתי להעריך מה שיש לי ומי שלא אוהב אותי כמו שאני לא נמצא לידי ולא קרה כלום!! את גם יכולה והנה אני מציעה לך עזרה רוצה?? נשיקות דינדין
לפי מה שאני קוראת המצב שלך לא מזהיר ואת נמצאת עמוק עמוק בהפרעת האכילה. אני מבינה שאת מודעת שיש לך בעיה אך את לא מודעת מספיק עד כמה היא חמורה. אם את שואלת אותי איך שאני רואה מהצד את לא תצאי מזה לבד ללא עזרה מקצועית. זה שאת לא מתקשרת עם המטפלת שלך לא אומר שאי אפשר לנסות אחרים וכי כולם אותו דבר. יש מטפלים מדהימים שיכולים כן לעזור לך מבלי לחפור ולהטיף לך כל היום מוסר שזה בטח ובטח לא עוזר ורק גורם לתוצאה הפוכה. זה שאת עושה את עצמך שאינך לוקחת כדורים ולוקחת בחשאי תכלס על מי את עובדת? רק על עצמך ובטח לא על אמא ואבא. חמודה שלי אם לא תקבלי טיפול מקצועי תשקעי עוד ועוד בתוך המחלה וחבל אפשר לצאת מהמחלה עם איש מקצוע טוב ועם כלים מקצועיים שילמדו אותך להתמודד עם בעיות,פחדים ועוד' ויאפשרו לך לעמוד עלה רגליים בזכות עצמך. נסי זה שווה.תרוויחי את החיים שלך בחזרה.
