א

אני מרגישה כל כך רע לשתף אותך בזה.אבל אני חייבת כתבתי פה הודעה כבר שהייתי ברמבם וכו..יצאתי מהאנורקסיה קצת.בזמן האחרון אני קונה לי כמויות של ממתקים.אוכל.מרגישה רע אשמה חסרת תועלת ואח"כ אני לא יכולה להקיא זה מגעיל אותי...אבל אני חותכת את עצמי עם סכין יםני באיזור היירכיןם והזרועות.יש לי צלקות ויש לי חתכים טריים.אני לא נגעלת מזה זה מרגיע אותי למרות שאני בוכה תוך כדי זה.אני זוכרת שהייתי מתעללת בעצמי בגיל צעיר...לא ככה.אבל פוגעת בי.אחריט ההתקפים אני רוצה להעלם.אני צמה לכמה ימים.אלוקי הבדידו.הבדידות.

א יקרה- אני מבינה שאת במצוקה קשה ומנסה להכאיב לעצמך כמה שיותר. הטיפול ברמב"ם כמו בשאר בתי החולים להפרעות אכילה מתמקד בעיקר בעליה במשקל ושנינו יודעים שהבעיה היא הנפש ולכן לכי לשיחות למטפלת טובה שתעזור לך להתמודד עם הפחדים והקשיים ותלמד אותך לאהוב ולקבל את עצמך מחדש ולא להרגיש גועל מעצמך וזה אפשרי כמה שזה נשמע בומבסטי. תנסי לתת לזה צ'אנס אבל את צריכה באמת באמת לרצות.

כל כך הרבה סבל בעולם..התעללות עצמית והלקאה עצמית בגלל מה? לא הסתדר לא עבדנו בגבולות הקשים שהצבנו, העליבו אמרו כעסו הסביבה עויינת.אמא, אבא כל כך הרבה פקמטרים אבל אין סיבה לעשות זאת לעצמך..ברור שהאכזבה שלך מעצמך היא בגלל שלא עמדת בהרעבות שהביולוגיה של הגוף מכתיבה אוכל...תזונה..רצון השירדותי לחיות?!..דמעות..זה טוב..זה נהר הנפש..לפעמים אחרי זה מרגישים מרגוע אבל בהחלט לא ואסור לך לעשות זאת לעצמך..את זקוקה לטיפול פרטני ואישי..עזרה דחופה..אוזן קשבת יד מחבקת וכתף תומכת ללמוד לאהוב את עצמך למרות מה שיגידו הסובבים להנות מדברים כי מותר לך ועוד המון סיבות..קחי את עצמך ביידים אם את זקוקה לעזרה אנא כיתבי לי למייל האישי ואעזור לך..גם שיחה יכולה לעודד ולשנות חשיבה הכל בה מהמוח ..וכרגע את לא פועלת משם אלא מהלב הרגש..העצב ואת מתמקדת בטיפה השחורה ולא בלבנה...מוכנה לעזור לך יקירה.. נשיקות דינדין