..

אני בת 17. ואני סובלת מאכילה כפיתית. התקפי בולמוסים כמו שהשפה המדעית קוראת לזה. זה התחיל לפני כחצי שנה לאחר ירידה יפה במשקל. ומאז אני לא מצליחה להפסיק. עליתי כבר 10 קילו ואני מאד מפחדת מעליה נוספת שאיני מצליחה למנוע. הלכתי לדיאטנית שלא עזרה לי. אני מנסה להתמיד בפעילות גופנית 40 דקות 4 פעמים בשבוע ואני כעת נמצאת בטיפול פסיכולוגי שבהחלט היה דרוש ואמנם עוזר ופותח את העיניים מבחינה נפשית אך אינו עוזר למניעת הבולמוסים. מליון פעמים החרזתי שהפעם אני אצליח, אני לא אשבר אני אפסיק. וכל פעם אכזבתי את עצמי. וכגודל האכזה כגודל הבולמוס והעליה במשקל. אני חושבת שהורי לא מודעים לכך שאני עדיין מתמודדת עם ההתקפים האלו, בסך הכל אני מרגישה שרק אני יכולה להוציא את עצמי מזה ולכן איני צכה לשתף אותם וגם כשניסיתי הניסיונות בבית להכין לי ארוחות מסודרות מראש וכו לא נמשכו ליותר מיומיים אחרי ההכרזה על הניסיון לעזור לי מצידם. אני מרגישה מאד לבד ועם מועקה גדדולה על הלב. וכמובן ככל שאני מרגישה כך אני מסתגרת יותר וככל שאני מסתגרת ונמצאת לבד הבולמוסים קורים יותר. אני מיואשת ואינני יודעת מה לעשות.

יקרה שלי הבולמוסים לא באים סתם הם באים כדי לספק איזושהיא בריחה ונחמה בעזרת הבולמוסים ולסתום את החלל הגדול שנוצר בתוכך ואינו מצליח להתמלא. את חייבת שיתוף פעולה וכן טיפול נפשי מתאים - אם את שואלת אותי אצלנו הפסיכולוגים לא עזרו ומה שעזר זה מטפלת לא קונוונציונאלית אשר טיפלה בבתי שאומנם היתה אנורקסית ולא בולמית והיתה המון שנים במחלה ומכירה אותה מכל הכיוונים ומטיפלת כבר מעל 14 שנה עם ילדים עם הפרעות אכילה למיניהם וסוגיהם השונים. לכי לטיפול מתאים, למישהו שיעזור לך בצורה נכונה ומתמחה בהפרעות אכילה שיראה לך את הדרך הנכונה ואז כשתעלי על הדרך הנכונה הבולמוסים ייעלמו לבד.

קודם כל תודה רבה על ההתיחסות. אני מתנצלת מראש על השאלה הטפשית שאני שואלת אך האם תוכלי לפרט קצת מזה בדיוק טיפול לא קונווציונלי? לא בדיוק הבנתי.:S דבר אחרון, האם שמעת על קבוצות תמיכה? האם את ממליצה?