גנטיקה ומוטוריקה עדינה

שאלתי מורכבת מעט. אמי ובעלי שמאליים. כך גם שלושת ילדיי. (הגדול שביניהם בכיתה א', האמצעי בגן עירוני, הקטן פעוט). לשלושתם בעיה במוטוריקה עדינה. הראשון טופל בריפוי בעיסוק, אמרו לנו שמסתמנת יד דומיננטית יד ימין, למרות שעושה הכל ביד שמאל. (המרפאה בעיסוק אמרה שאצל רוב האנשים כתיבה היא לאו דווקא בצד הדומיננטי של כלל הגוף, אם כי זה נראה לנו מופרך מיסודו...) בתחילת כיתה א' אמר לי הילד שהוא סובל מכאבים ביד הזו וסרב לפעול על פי הנחיית המטפלת, והיום מקץ 3 חודשים כתב ידו יפה וברור . השני, קיבל הפנייה ליעוץ בריפוי בעיסוק, טרם התחלנו טיפול. (נושא של החזקת כלי כתיבה/אוכל, איטיות הפעולה וכדומה). עם השלישי, נאמר לי בטיפת חלב שעליו לדעת כבר לבנות מגדל מקוביות. הוא עצמו מעדיף להטיח אותן ברצפה ולראות אותן מקפצות. והנה השאלה לאחר ההקדמה: 1. האם עשוי להיות קשר בין היד הדומיננטית לבין המוטוריקה? (עלי לציין כי במשפחתי יכולת טכנית מוטורית טובה באופן יוצא מן הכלל, ועל כן הקושי בלתי נתפס, רגשית) 2. האם התכונה של יד דומיננטית ימין/שמאל הינה רצסיבית או דומיננטית? 3. כיצד ניתן לחזק שיתוף פעולה אצל ילד שמסרב לקבל הנחיית מבוגר לגבי החזקת המזלג/עפרון? בתודה, האמא הפולניה.

1. קשר כזה מודגם ברורו באנשיםהנפגעיםבמוחם . פגיעה בחצידור הנגדי ליד השולטת תביא לפגיעה משמעותית ביכולת המוטורית באותה יד. אשר לקשר בתהפתחות היכולת המוטורית כאן כבר הרבה יותר קשה להדגימו. 2. לא יודע 3. זאת אומנותן ואומנותן של המרפאות בעיסוק

1. מתוך הכרות שלי עם ילדים שמאליים וילדים עם קשיים במוטוריקה העדינה, אני רואה ילדים עם קשיים מוטוריים, ללא כל קשר ליד הדומיננטית שלהם. לילד, שבבסיס יש קושי מוטורי עם העדפת יד שמאלית, אין ספק שבעולם של ימניים, כשהכתיבה מימין לשמאל והכלים השונים מיועדים לימניים, ההתמודדות קשה פי כמה. 2. רצסיבית - יש מקרים לזוג הורים ימניים, לילד שמאלי, כאשר יש שמאלי במשפחה. 3. זו שאלה מאוד קשה. באופן כללי מאוד קשה לשנות אחיזה שהשתרשה. צריך מוטיבציה של הילד והרבה דרכי שכנוע ומניפולציה של הסביבה. ועל כל ילד עובד משהו אחר. העבודה לרוב היא ברמה הקוגנטיבית: להסביר את חשיבות שינוי האחיזה: שתתאמץ פחות, שיהיה לך יותר קל... במקביל לפעילות קצרה ואטרקטיבית. קיימים בשוק אחיזונים שונים שיכולים לעזור ומלמדים על המיקום של כל אצבע.