נקע-שבר/אותה התייחסות??

בני בן השמונה(ילד בריא),נקע לפני שבועיים באימון ג'ודו את כף רגלו הימנית.לאחר צילומים ובדיקת אורתופ נקבע כי הוא סובל מ"שבר ללא תזוזה" ואין מקום לגיבוסו/או קיבוע אלא חבישת המרגל על ידי תחבושת,מנוחה ככל האפשר וביקורת . אינני רופאה ואינני מתיימרת לכזאת. תמוהה בעיניי ועל פי דברי הרופא "רק מנוחה והרמת הרגל כלפיי מעלה תועיל במקרה זה". להזכירך,ילד בן שמונה,תלמיד מתבקש לעצור את חייו.גייסנו את כל הכוחות הנפשיים האפשריים כדי להקל על הילד.בבית הספר דאגו לכסא נוסף בזמן השיעור,בהפסקות כנ"ל.בבית אנחנו משתדלים להזכיר בכל הזדמנות להרים את הרגל ולשבת.אבל כמה אפשר ? לקשור את הילד? קשה לנו לאלץ אותו בכל רגע לא לזוז,לא לקום וכדומה. מדוע לא ניתן לקבע את הרגל ואז המוגבלות שלו תהיה גדולה יותר אך הסכנה שהוא יפגע ברגלו שוב קטנה יותר,לא? אודה לקבלת חוות דעתך. תודה מראש אירית

אני מסכים עמך