זרעי פשתן

גובי,שלום רב בספרו של יעקב אילנו "המזון והבריאות" נאמר: "הזרעים וכן הכוספה (שארית מיצוי שמן) מכילים חומרים מזיקים לבריאות,כגון גליקוזיד,היוצר (בנוכחות של רטיבות) את החומצה ההידרוציאנית או הציאנית הרעילה,חומר המבטל את הפירידוקסין וכן חומרים הגורמים לתופעות אלרגיות אצל אנשים הרגישים לפשתן.בגלל החומרים הללו,המזיקים לבריאות,אין משתמשים בזרעי פשתן לצרכי מאכל. " ועוד נאמר בספר: " הזרעים עלולים לגרום לסיבוכים מסוכנים במערכת העיכול,ובזרעי פשתן נמצאו אף חומרים גורמי סרטן בחיות" גובי,מה דעתך בנוגע לרעילות זרעי פשתן? בתודה מראש, רות

הי RUT, זרעוני פשתן, כמו גם שמן פשתן, מכילים חומצת שומן מסוג LNA אשר גופנו מסנתז ל- EPA ו- DHA (נגזרות של אומגה 3). חומצת שומן LNA מתאפיינת בסגולות הבריאותיות שלה, אולם בו זמנית נחשבת גם למאוד לא יציבה.היא משתחררת מהזרעונים בזמן טחינתם או פציעתם. מכאן, שיש חשיבות רבה לאופן האיכסון ושימוש בזרעונים, כמו גם בשמן. מאוד לא מומלץ לרכוש את תערובות הזרעונים הטחונים הנמכרות בבתי טבע. הן מסרטנות. רצוי לרכוש זרעונים שלמים ולטחון בבית טרי במטחנת קפה, כמות של 2-3 ימים ולאחסן במקרר או בפריזר בכלי אטום (סביבה קרה וחשוכה). זרעונים טחונים בטמפ' חדר ובאור מתחילים תהליך חימצון מיידי. מאותה סיבה, כמובן שאין להשתמש בהם בבישול או באפיה לפי שיטת באדוויג, כדי לייצב את הזרעונים (כמו גם את השמן פשתן) מערבבים אותם עם חלבונים עתירי גופרית. זה משיג שני דברים: 1. הופך את חומצת השומן LNA למסיסה בסביבה מימית וכך זמינה יותר לתאים. 2. שומרת על יציבותה (גם מפני חימצונה בתוך הגוף) עד לאותו רגע בו היא תורמת את האלקטרונים החיוביים שבה לתאים. אי לכך, לא מומלץ להשתמש בזרעוני פשתן טחונים בבישול או באפיה (טמפ' גבוהות). זרעוני פשתן מכילים גם כמות (לא גבוהה במיוחד) של אמיגדלין (ויטמין B17).שקדים של מישמשים, אפרסקים, שזיפים, גרעיני תפוח העץ ושקדים מרים מכילים הרבה יותר B17. כל מולקולת אמיגדלין מכילה אומנם גם יחידה אחת של ציאניד, אולם במינונים מסוימים (לא מאוד גבוהים) לא רק שאמיגדלין הנלקח דרך הפה אינו מזיק אלא בעל תכונות אנטי-סרטניות בסוגי סרטנים שונים. בקרב דובים החיים בטבע כמעט אין מקרי סרטן (הם אוכלים הרבה נטרילוצידים המכילים B17) לעומתם דובים בגני חיות (למרות שהם מקבלים דיאטה מאוזנת) חולים הרבה יותר בסרטן. הם אינם מקבלים במזונם B17 / אמיגדלין. בספרי אני נותן הסבר ארוך ומפורט על נושא זה כולל כמובן כיסוי נרחב לשיטת באדוויג.

לסיום הספר! איפה ניתן להשיג את הספר? בברכה, רות

היי גובי, לתשומת לבך: טחינת זרעי פשתן - גם בייתית, מתחילה את תהליך ההרס החימצוני בעצם המגע עם להבי המטחנה. יש חלופה פשוטה שאני מוצא כפשוטה ומומלצת: משרים את זרעי הפשתן ליום המחרת בתוך מים במקרר. השרייה גורמת להתנפחות הזרעים תוך שבירת ממברנות התאים באופן לא מחמצן. אכילת הזרעים המושרים (כתוספת לגרנולה למשל) מאפשרת עיכול יעיל חומצות השומן של הפשתן. בהצלחה עם הספר ! חן פרופסורסקי, נטורופת