חשק..

שלום רב, אני בן 32, נשוי + ילד בן 3. סיפורי האישי הוא כזה: בגיל 20 הכרתי את בת זוגי, היה לנו סקס נהדר במשך כשנתיים- חשק, תשוקה ותדירות מצויינת. לאחר שנתיים, החלה חברתי (לימים אשתי), ללמוד לימודים אקדמאים ויחסי המין המלאים ירדו לפעם בשבוע לכל היותר. בשנה ה-3 ללימודיה , לפעם ב-3 שבועות ולאחר מכן הדרדר והיום, אנו מקיימים יחסי מין מלאים בממוצע אחת לשנה. אני מאוד מיני והיא ממש לא מעוניינת. כמה נקודות חשובות: מעולם היא לא אהבה להתנשק פה לפה!, אנו מפנקים הדדי אחד את השני במין אוראלי/ויברטורים והיא חווה אורגזמה תוך דקות. היא פשוט לא מעוניינת ביחסי מין מלאים, תמיד היו תירוצים של לחץ בלימודים/עבודה... והדבר מוביל לתיסכולים עמוקים מצידי. בבסיסו של עניין אנחנו אוהבים, אך הנושא מביא אותי להרגשת ריקנות ותסכול ומשפיע על חיי 24 שעות ביממה. מאז שנולד בננו, שכבנו רק חצי פעם... מה ניתן לעשות? אשמח אם תוכלי לצייר את סל החלופות בתודה וחג שמח, ירון

שלום ירון אתה מבקש ממני לפרט לך את "סל החלופות" אבל ברור לי וגם לך שאת כל החלופות אתה מכיר בעצמך די טוב, כי לדבריך זה בדיוק מה שאתה עושה: משתמש בסל חלופות (כפי שתיארת בעצמך - מין אוראלי, ויברטורים ופינוקים הדדיים, אלה היו מילותיך). מכאן שאני מחזירה אליך את השאלה: מה בעצם אתה מבקש ממני ? כיצד אוכל לסייע לך ומהי שאלתך המדוייקת ? אישית, אני סבורה שלא מומלץ, בלשון המעטה, לחיות בזוגיות בה אחד מבני הזוג מתוסכל מינית לתקופה ממושכת. אתה מתאר מצב בו יש ביניכם יחסי מין אחת לשנה, ולכל הדיעות מדובר בסטטיסטיקה עגומה שסביר שתגרום לתסכול מתמשך של מישהו מבני הזוג. חסרה לי זווית הראיה של בת הזוג שלך לכל הסוגיה. כלומר - האם היא חושבת שהמצב הזה נורמטיבי ? האם היא טוענת שאין לה כל בעיה ושהצרכים שלך הם "לא סבירים" ? האם יש סיכוי לשכנע אותה לפנות לטיפול כדי לרדת לעומקה של הבעיה ולהביא לפתרונה ? קשה לי מאד "לקנות" את התירוצים לגבי לחץ בעבודה/לימודים. מין, בנוסף לשאר סגולותיו החביבות, בהחלט עשוי לתפקד גם כמשחרר לחץ ובוודאי שגם בתקופות בהן בני הזוג מוטרדים משגרת היומיום המלחיצה, הם מסוגלים למצוא זמן לקיים יחסי מין בתדירות גבוהה יותר מפעם בשנה. מלבד זאת, שים לב שהיא אינה שוללת כל פעילות מינית אלא רק פעילות הכוללת יחסי מין מלאים (הכוללים חדירה). האם החדירה גורמת לה לכאבים ? האם יתכן שמשהו השתנה בתפיסתה את הנרתיק שלה מאז לידת בנכם ? בתור צעד ראשון, הייתי מציעה לך לשוחח בפתיחות מוחלטת עם זוגתך. וכשאני אומרת פתיחות מוחלטת אני מתכוונת בדיוק לכך: בכנות רבה להביע בפניך את תסכולך העמוק, ולהבהיר כי אינך מסוגל לקבל זאת כנתון או עובדה מוגמרת (מיותר לציין שזאת בהנחה שזו אכן תחושתך. אני יוצאת מתוך הנחה שאינך מעוניין להמשיך לחיות כך גם את ארבעים-חמישים השנים הקרובות לחייך). נסה לברר בעדינות האם יש סיבה רגשית לכך שהיא לא מעוניינת בחדירה, האם מדובר בסיבה גופנית (כגון כאבים), וכיצד היא רואה את עתידכם במובן הזה. ולבסוף, אחרי שהיא תבין כי אתה נחוש ומחוייב להביא לפתרון העניין, נסה לבדוק מה היא מוכנה לעשות כדי למצוא סיוע. האם טיפול סקסולוגי בא בחשבון ? בהצלחה שירה