תודה לשניכם! רוצה לשתף...

האמת, אחרי שדיברתי ככה עם כמה אנשים, נראה לי שזה באמת עניין של עייפות מצטברת, תשישות, אני מתרוצצת הרבה וישנה מעט. אני חייבת לספר לכם גם משהו שמאד מאד הכעיס אותי, עיצבן, הלכתי במקביל גם לרופא משפחה שלי, שבד"כ אני מאד סומכת עליו כקשוב, לא סתם מאלה שנותנים תרופות שלא לצורך וכו'. והוא החליט שאני צריכה כדורים במרשם פסיכיאטרי. וכעס על ההתנגדות שלי. וגם טען ששום שינוי בהרגלי אכילה לא יעזור לי. עכשיו- אני ממש, אבל ממש ממש לא בדיכאון/עצבות וכול הגדרה אחרת שהוא נקב בה. להיפך (אני מתחתנת עוד מעט וזו תקופה יפה בחיים שלי) אני אכן פשוט מאד עייפה. ואני כן, אבל כ-ן רבתי חושבת שאכילה נכונה יכולה לשפר. זה מרגיז שרופאים מתייחסים בכזו קלות ראש ובביטול אלינו הפונים. זהו, רק רציתי לשתף אתכם. ותודה לשניכם על האכפתיות... שיהיה סופשבוע מקסים רונה

רונה, שיהיה לך במזל טוב! יתכן ונפלת על רופא שחשב במקרה זה בכיוון לא נכון, יתכן וטעה. אינני יכולה לדעת בוודאות, בכל מקרה הוא בן אדם. אם נראה לך שזה ענין של תזונה, כדאי שתפני לתזונאית שתעשה לך סדר בעניינים .(אפשר בקופת חולים עם הפנייה של רופא המשפחה, למיטב ידיעתי). מורי, אתה אומר דברים לא נכונים בלשון המעטה! אתה כותב "בלי להשמיץ", אבל אתה בהחלט משמיץ... זה לא הוגן, וזה לא צודק כלפי הרופאים. מה היינו עושים בלעדיהם ? נכון, יש כאלה פחות נעימים, אבל ככלל - הם עושים עבודת קודש, עבודתם קשה ובמקום שהרפואה יודעת לעזור, הם עושים את זה. יש לומר להם "תודה, תודה ושוב תודה", ולא מה שאתה עושה. אני מבינה שההודעה למעלה של "למורי" מכוונת להודעה כאן שלך.