חולי פסוריאזיס עם סיפור נוגע ללב

דיון מתוך פורום  רפואת אסתטיקה ועור

13/10/2004 | 18:18 | מאת: בלה פפר

חברים יקרים. אנא כל מי שיש לו סיפור אישי מרגש /מעניין/מרגש ונוגע ללב וכל סיפור אחר הקשור למחלה ,שלחו לי בדוא האלקטרוני [email protected] או לפקס : 08-8594493 אינכם צריכים להזדהות. אנו זקוקים בדחיפות. בלה מרכזת הפרויקט באגודה מאי שם בים המלח.

14/10/2004 | 23:06 | מאת: רונית

אני בת 41. את הפסוריאזיס הכרתי לראשונה בעת שירותי הצבאי. זה התחיל באזור העורף ולא התיחסתי לכך ברצינות. חשבתי שזה מזיעה ומהמדים. לאחר השירות היו לי שנים "נקיות" ושנים בהן התופעה חזרה שוב בעורף, אח"כ בבית השחי, במפשעה ובכף הרגל. הפסוריאזיס התפשט על הקרסול ועל גב הרגל ורק אז פניתי לרופא. במקומות ניסתרים לא היה אכפת לי לסבול מהגרד והאדמומית אך כשזה הגיע לרגל זה הציק לי מבחינה אסתטית היות וחשוב לי לגלות רגליים אסתטיות כשאני נועלת סנדלים. רגל ימין שלי מצולקת כיוון שבילדותי נכוותי קשה משמן רותח. הייתי אומרת ניחא לו רגל זו היתה מקבלת את הפסוריאזיס, אך שתי רגליים לא אסתטיות גורמות לי הרגשה לא נעימה. ניסיתי כל מיני משחות ביניהן דייבונקס, אך לפעמים זה עזר ולפעמים זה אפילו לא "דגדג". ניסיתי תרופות סבתא, משחות טבעיות, שמנים וכו' ולדאבוני, שום דבר לא הועיל. בחופש הגדול יצאה בת של חברה שסובלת מהתופעה לים המלח, לקיטנה לילדים חולי פסוריאזיס, הבנתי ששם נותנים טיפולים מתאימים שעוזרים לעצור את הסימפטומים של המחלה. הייתי מוכנה לתת הרבה כדי לעצור את הקשקשת הזו ולו לזמן קצר כדי לראות שוב עור נקי, יפה ולא מגרד.

מנהל פורום רפואת אסתטיקה ועור