לידה ומתחים - שאלה דחופה
דיון מתוך פורום נטורופתיה
שלום, לפני כשבועיים ילדתי בניתוח קיסרי ילד ראשון. מאז שחזרתי הביתה, אני מרגישה מתוחה ועצבנית, כל דבר גורם לי לבכות. נאמר לי שזו השפעת ההורמונים ושתופעה זו חולפת תוך חודש ימים. בגלל ההרדמה החלקית אני סובלת מכאבי גב איומים וזו אחת הסיבות ללחצים שלי לפעמים אני מרגישה הרגשת מחנק ואז אני נעזרת בטיפות רסקיו מספר פעמים ביום. יש לי מספר שאלות: מאחר ואני מניקה האם הרסקיו משפיע לרעה על התינוק? האם אני יכולה להעזר במוצרים טבעיים בכדי למנוע את הלחץ והחרדה? בלילה אני ישנה מספר מועט של שעות. ביום בגלל חוסר שקט אני לא מצליחה להרגע בכדי לנוח. במה ניתן להעזר? אודה לכם על תשובתכם המהירה בברכה דניאלה
שלום דניאלה, ראשית מזל טוב. "צרת רבים חצי נחמה" - זה לא עוזר הרבה אבל לפחות היי בטוחה שמצבך נורמלי בהחלט ושכיח מאוד. רב הנשים בחודשים הראשונים לאחר לידה (במיוחד בילד ראשון) מתקשות מאוד להתמודד עם השינוי העצום בחייהן, עם חוסר השינה הכמעט בלתי נמנע, עם "גלי ההדף" ההורמונליים שמציפים את גוף האישה לאחר הלידה וגורמים למעין עצבות (במקרים קשים דיכאון של ממש) וכמובן עם הטיפול היומיומי בתינוק תלותי וחסר אונים - מלאכה חדשה שיש ללמוד אותה. העובדה שעברת ניתוח קיסרי כמובן שרק מחמירה את הבעיה בגלל הכאבים וההחלמה האיטית יותר, לעומת לידה רגילה (חוץ מאשר מקרים של לידות טראומתיות - שלא תדעי - עם הרבה קרעים או לידות ארוכות מאוד). העובדה שאת מניקה היא מעולה, לא רק לתינוק מן הסתם אלא גם עבורך - ההנקה מאפשרת לאם לחזור לעצמה מהר יותר מבחינה פיזית משום שהיא מחזקת את כיווץ הרחם וחזרתו למקומו, משפרת את החיבור בין האם לילד - שזה הופך בהמשך להיות הדלק במקום השינה שנגזלה והחיים שהשתנו... שבועיים מהלידה זו בערך נקודת השיא של המשבר, גם הורמונלית וגם נפשית. מכאן זה יכול רק להשתפר, אבל כמובן שעלייך לדעת איך לשפר את המצב. להלן כמה הצעות: - רסקיו רמדי לא מזיק בשום אופן לתינוק היונק - קחי חופשי. - קבוצת תמיכה לאמהות טריות יכולה ללבוש פנים רבות, למשל חוג עיסוי לתינוקות (יש היום הרבה חוגים כאלה) או חוג תנועה לתינוקות. בהמשך שחייה לתינוקות יכולה להיות מקום נחמד למפגש עם אמהות טריות אחרות במצבך ושבירת הבידוד הרגשי שאת חווה. יש לעיתים קבוצות בטיפת חלב לאמהות חדשות - תבררי אצלכם. כמובן שיש את בנות ליגת לה לצ'ה המקסימות שעושות מפגשים שבועיים בכל מקום בארץ - בהתנדבות - לנשים מניקות. בדר"כ נוצרת שם אוירת קהילה שאישה צריכה מרגע שהפכה אם (בעבר ובמדינות מסוימות עד היום נשים היו מבלות זמן אחת עם השנייה בקהילה ובמשפחה ולא היו מבלות שעות לבד עם תינוק - המצב הטבעי הוא זה השיבטי ולא המצב בחברה המערבית בה כל אישה לבדה). -יש ספר שפשוט נפלא בעיניי - "הלוחשת לתינוקות" - קראי אותו מההתחלה ועד הסוף בלי לדלג. יש שם תשובה לשאלות רבות מפי מומחית לנושא ששמה אותה בכיס הקטן שלה. אל יאוש, זה עובר ונשכח לחלוטין - וזו הבטחה. צלמי את הקטנצ'יק שלך הרבה כי התקופה הזו בורחת כל כך מהר שזה לא יאומן והתינוק הלא מובן הזה הופך לפעוט עם אישיות ורצונות מאוד ברורים (יותר מידי אפילו ;-) ). אני פה.