משקל יתר

מאיה היקרה שלום, את שאלת בסיום מכתבך מה את יכולה לעשות כדי להראות טוב, ואם תשימי לב בתחילת המכתב ציינת שאת בעצם נראית טוב! הנושא ששאלת עליו הנו מורכב ביותר. למעשה השמנה מהווה סיכון בריאותי רק כאשר היא מאוד קיצונית, או בינונית אבל מלווה בגורמי סיכון נוספים (סוכרת, יתר-לחץ דם וכד'). אלו באמת מצבים בהם כבר מאשרים ניתוח - וכפי שאת מעידה על עצמך אינך במצב כזה. שוב, זה מחזיר אותי להרגשה שלוותה אותי לאורך כל הקריאה של מכתבך שאת, כמו נשים רבות, קורבן של דרישה לתדמית מסויימת רזה מאוד שמקובלת היום כאופנתית. באופן טבעי 5% בלבד של הנשים הן כ"כ רזות באופן טבעי. כל היתר - רובן יפות ובריאות, סובלות מהערכה עצמית נמוכה בגלל שאיפה להראות "כמו שמקובל". רצון זה "צובע" את כל הקיום שלהן - הן שופטות את החיים דרך המשקל אותו שקלו באותו בוקר, הבגד שכן או לא עלה עליהן, האוכל שכן או לא כדאי לאכול כדי לפתור את הבעיה. זה מאוד חבל! אם תסתכלי על תמונות של נשים שנחשבו לסמל היופי לפני 40 שנה - כמו מרילין מונרו, תראי שעל-פי המימדים היום היא נחשבת שמנה. אז מה? זה אומר שהגבר הממוצע רוצה רק שדופות? אני משוכנעת שלא (ותאמיני לי שבתור מישהי רזה באופן טבעי שנים אני מקנאה בנשים עגלגלות ויפות עם חזה שופע שבעיני הן הרבה יותר נשיות!) אז, לסיכום, היות ולא נתת נתונים של גובה ומשקל אני משערת שאת ממש סבירה ואם בן זוגך חושב שאת מושכת כפי שאת תתחילי להנות מהחיים, לחיות בשלום עם האוכל ולא לראות בו אויב או בעיה. ותמיד נכון וטוב גם להוסיף פעילות גופנית, מה שמשפר את הכושר, הבריאות ומאפשר לאכול בלי לדאוג לכל גרם. DON'T WORRY - BE HAPPY

מאיה היקרה שלום, את שאלת בסיום מכתבך מה את יכולה לעשות כדי להראות טוב, ואם תשימי לב בתחילת המכתב ציינת שאת בעצם נראית טוב! הנושא ששאלת עליו הנו מורכב ביותר. למעשה השמנה מהווה סיכון בריאותי רק כאשר היא מאוד קיצונית, או בינונית אבל מלווה בגורמי סיכון נוספים (סוכרת, יתר-לחץ דם וכד'). אלו באמת מצבים בהם כבר מאשרים ניתוח - וכפי שאת מעידה על עצמך אינך במצב כזה. שוב, זה מחזיר אותי להרגשה שלוותה אותי לאורך כל הקריאה של מכתבך שאת, כמו נשים רבות, קורבן של דרישה לתדמית מסויימת רזה מאוד שמקובלת היום כאופנתית. באופן טבעי 5% בלבד של הנשים הן כ"כ רזות באופן טבעי. כל היתר - רובן יפות ובריאות, סובלות מהערכה עצמית נמוכה בגלל שאיפה להראות "כמו שמקובל". רצון זה "צובע" את כל הקיום שלהן - הן שופטות את החיים דרך המשקל אותו שקלו באותו בוקר, הבגד שכן או לא עלה עליהן, האוכל שכן או לא כדאי לאכול כדי לפתור את הבעיה. זה מאוד חבל! אם תסתכלי על תמונות של נשים שנחשבו לסמל היופי לפני 40 שנה - כמו מרילין מונרו, תראי שעל-פי המימדים היום היא נחשבת שמנה. אז מה? זה אומר שהגבר הממוצע רוצה רק שדופות? אני משוכנעת שלא (ותאמיני לי שבתור מישהי רזה באופן טבעי שנים אני מקנאה בנשים עגלגלות ויפות עם חזה שופע שבעיני הן הרבה יותר נשיות!) אז, לסיכום, היות ולא נתת נתונים של גובה ומשקל אני משערת שאת ממש סבירה ואם בן זוגך חושב שאת מושכת כפי שאת תתחילי להנות מהחיים, לחיות בשלום עם האוכל ולא לראות בו אויב או בעיה. ותמיד נכון וטוב גם להוסיף פעילות גופנית, מה שמשפר את הכושר, הבריאות ומאפשר לאכול בלי לדאוג לכל גרם. DON'T WORRY - BE HAPPY