לדנה וינר, שאלה אודות מאמרך: "מתוק 'לו' מתוק 'לא'"

נתקלתי בממאמרך הבא: http://www.sukarti.co.il/nutrition/53-matok.html על פניו להוציא אריתריטול (Erythritol) והאיזומלטולוז (Palatinose),נראה שכל הממתיקים הטיבעיים עם פוטנציאל לגרום לשלשול כמינונים באזור ה-50 ג', בעוד הממתיקים המלאכותיים הם מסרטנים (במינון גבוה) באופן תאורטי. יש אסכולות של סוכרלוז וכאלה של סטיביה, ובשורה התחתונה קשה מאוד להחליט מבין שפע האפשרויות. מכיוון שאני טרום סוכרתי, עם ערכי טרגליצרידים גבוהים וגנטיקה משפחתית סוכרתית, מעניין אותי מה הפשרות הכי נסבלות. - האם נכון ל2013 קיימים ממתיקים שיש הסכמה רחבה לגביהם?

שלום אוריאל, לצערי אין הסכמה חד משמעית, אבל נכון להיום ארגוני הבריאות העולמיים הגדירו את כולם כבטוחים לשימוש. המלצה שלי, אפשר להתרגל ולא להשתמשמ בממתיקים אלו בכלל. לשתות רק מים ו/או סודה עם מעט לימון ונענע בשביל הטעם, שתיה חמה אפשר להתרגל בלי בכלל. ואם מדי פעם צורכים משהו מתוק כגון עוגה/עוגיה/גלידה וכדומה, אז לא חייבים כל יום ועדיף נכון להיום סוכרלוז, כי עמיד גם בחום. בברכה,דנה

מצאתי לדוגמא את האיזומלטולוז (סלק סוכר) כמוצלח לטעמי, והוא לכבאורה על בסיס טיבעי, מדוע לא בעצם? האם הבעייה היא מההיבט של הסוכרת עצמה או של סיכונים אחרים לגוף? מה בכל זאת חסרונו של הסוכרלוז? * יותר קל לוותר על דברים אם יש סיבה קונקרטית (-;