חיים על כלייה אחת

שלום בני בן שנה וארבעה חודשים. נולד עם כלייה אחת תקינה. הכלייה השנייה אינה מתפקדת ויכול להיות שבעתיד יהיה צורך להוציא אותה. אני מנסה קצת ללמוד את הנושא כדי לדעת איך להתמודד עם המצב להמשך. הבנתי שמבחינה סטטיסטית מי שנולד על כלייה אחת שמתפקדת ועובר בהמשך ניתוח להוצאת כלייה הוא בעל סיכויי גבוה יותר לפתח ירידה בתפקוד כליה אחרי 25 שנה. שאלתי היא: 1. מה המשמעות של ירידה בתפקוד כלייה אחרי כ 25 שנה, איך הדבר משפיע על החיים ומה עושים. האם המשמעות שהוא יזדקק להשתלה?. 2. האם בניית תפריט תזונה מגיל 0 שכולל תפריט מאוזן של חלבונים ומלח עשוי לשמר את הכלייה יותר? ראיתי שפעוט עד גיל 3 אמור לצרוך כ 15 גרם חלבון. בדקתי ובני צורך כ 30 גרם ליום (10 גרם סימילק, 7 גרם גבינות, 12 גרם מנה בשרית וירקות). קשה מאוד לצרוך כל כך מעט חלבונים. מה עושים?

שלום עדי, ראשית, אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. העובדה שהוא ישאר עם כליה אחת בין אם מולדת ובין אם בניתוח יכולה להעלות את הסיכוי לפתח אי ספיקת כליות בהמשך אבל באחוזים מאוד קטנים ובודדים, וכן, אי די מחקרים ואנשים שהוכיחו כי אכן כך הדבר. ברור שאם נוסיף לעובדה שיש רק כליה אחת בעיות נוספות כגון יתר לחץ דם, סוכרת או מחלות כליה אחרות,הסיכוי גבוה יותר. כן יש יותר סיכוי לפתח יתר לחץ דם. לגבי הזמן, איני יודעת מאיפה הבאת את השנים הללו, אך אין לכך תיעוד או הוכחה מדעית. לככולנו יורד התפקוד הכלייתי עם הגיל. ברור שאם יש רק כליה אחת התהליך יותר משמעותי, אך רוב האנשים על כליה אחת נפטרים עוד לפני שהכליה הפסיקה לעבוד. לשאלתך הראושנה, ירידה בתפקוד כלייתי באופן כללי, לאו דווקא במקרה זה משפיעה על החיים כי מדובר במחלה כרונית שדורשת טיפול תרופתי ותזונתי. אני מניחה שהידע בעוד כל כך הרבה שנים יהיה שונה ומפותח יותר, כך שזה לא רלוונטי לשלב זה. לגבי שאלתך השניה- בכל מקרה, אם התפקוד הכלייתי תקין, וזאת ניתן לבדוק בבדיקות דם פשוטות, אין סיבה להגביל בחלבון ו/או במלח. רוב הילדים אוכלים יותר חלבון ממה שהם צריכים, כי זה סוג המזון שלנו. אנו לא נוהגים להגביל ילדים בגלל הקושי הרב בכך והסיכון לתת תזונה ופגיעה בגדילה. לכן אם אין ירידה בתפקוד הכלייתי עכשיו, אין מקום להגבלה, בכלל. מה כן? להיות במעקב רפואי, לבדוק תפקודי כליה לעיתים תכופות יותר ומודעות. בברכה,דנה