המשך מעקב לאחר כריתת שחלות

אני נשאית של brca1, ועתידה לעבור ניתוח כריתת שחלות מניעתי בקרוב. הבנתי שהניתוח מפחית דרסטית את הסיכון לסרטן אך לא מאפס אותו. האם אני צריכה להמשיך לעשות בדיקות מעקב המשכיות כלשהן, לאורך השנים שיבואו או שהניתוח מביא אותי לרמת הסיכון הממוצעת באוכלוסיה? עינת

בתכניתנו לחוות דעת נוספת בין לאומית בנושא סרטן גינקולוגי עם אוניברסיטת בראון העלנו בדיוק את השאלה הזו ואין תשובה חד משמעית אין המלצה לשום מעקב כי לא הוכח בשום דרך כי מעקב יתרום במשהו לאריכות חיים אלא רק יטריד יפחיד ויעצבן אבל פרקטית בשטח וללא כל הוכחות מה שנעשה בשטח הוא אחר לגמרי רוב המטפלים יעקבו עם על קול בטני בדיקה קלינית ומרקרים פעם ב 6 חודשים ולכן בשלב זה זה הדבר שמתבצע ברוב המקומות אך ללא הוכחה לתרומה לחיי המטופלת מה את מתכוונת לעשות עם הרחם להוציא או לא בברכה דר אילן אטלס 0523989266

לילה טוב ד"ר אטלס, קראתי את תשובתך , שהיתה קצת מוזרה לטעמי ואף עשתה לי מעט לא טוב. אני גם נשאית , חליתי בעבר לפני מספר שנים, עברתי טיפולים ולפני כשנה עברתי את כריתת השחלות המניעתית. שאלתי המפורשת מספר פעמים לגבי הסרת רחם נענתה בשלילה, כי לפי הנאמר לי יש קשר לסיכון מוגבר רק לסרטן השחלות (וכמובן לשד) ולא לרחם, לכן שאלתך לעינת הפליאה אותי. שנית, תגובתך לגבי ההשרדות של נשים ממש מוזרה ונשמעת מפחידה. נכון שהסיכון לא יורד ל-0 לאחר הכריתה, שהרי נשארים אחוזים בודדים של חזרה, אבל לעומת 40% או יותר זה כבר שולי יחסית ודי דומה לכלל האוכלוסיה. והרי באופן תיאורטי גם אולטרסאונד וגיאלי כפי שכולנו יודעים לא מגלה גידולים שהם פחות מס"מ אצל נשים ובכל זאת נשים מקפידות לבצע את האולטרסאונד גם שאינן יודעות שבעצם אם חלילה מגלים גידול בשחלות באולטרסאונד וגיאלי, ברוב המקרים הוא לא בשלביו הראשונים. אז מדוע בכל זאת ההמלצה לבצע את הבדיקה הזאת, אם אין בה תועלת אז מדוע שנשים בכלל יעשו את הבדיקה הזאת (כמובן מלבד הריונות ודומיהם) אני אגב, לפי המלצת הרופא נשים שניתח אותי, מבצעת כל חצי שנה מעקב של אולטרסאונד ובדיקה ידנית ובדיקת פאפ. להזיק זה לא , עד כמה זה מועיל לא ברור, אבל לא עדיף כך מאשר לא לעשות כלום? אודה לך על תגובתך לגבי שני הדברים, לגבי שאלתך לעינת על הוצאת רחם ולגבי דברי. לילה טוב ותודה, אלמונית

לצערי אלו העובדות אך צריך להבין אותן היטב כריתת שחלות מונעת עוזרת להאריך יים והתוספת הממוצעת לחיי הקובצה שכרתה שחלות לעומת אלו שלא היא מספר שנים כלומר אם קבוצה אחת תמות בגיל 80 בממוצע הקבוצה שכרתה שחלות תמות בממוצע בגיל 84 לעומת זאת אין שום הוככחות שכריתת הרחם משנה את תמותת גיל הקבוצה שכורתת רחם ואיןם שום הוכחה שמעקב לאחר כריתת שחלות תורמת לחיי המטופל ןלכן נושא הרחם אינו סגור בספרות שלנו ויש מאמרים לכאן ולכאן אנו עושים מעקב כולנו כי אנו מקווים שבכל זאת נוכל לעזור למטופלות אפילו ללא הוכחה האם זה מסביר יותר את דבריי?