מה לדעתכם הסיבה שהבעיה שלי חלפה?

לפני כמה חודשים סבלתי מדכדוך שנמשך כמה שבועות. פניתי לרופא המשפחה שנתן לי ויטמינים די ו-B12 . רמת הויטמין די שלי הייתה בסביבות 4 NG/ML. ורמת ויטמין B12 הייתה ממש על הגבול התחתון. כשהתחיל הדכדוך התחלתי לעשות מדיטציה חצי שעה בכל יום. עכשיו הדכדוך נעלם לגמרי. ובנוסף אני מרגיש שסף הדכדוך/חרדה שלי עלה.כלומר: אתם מרגישים את ההרגשה שאתם הולכים ברחוב ונתקלים במישהו או במשהו שלא ראיתם הרבה זמן וזה עושה לכם צביטה קטנה בלב, מעין געגועים? אז לפני שהתחלתי את הטיפול, כל פעם שהייתי נקלע לסיטואציה כזו, הצביטה בלב הייתה גדולה והיה לוקח לי כמה שעות, לפעמים ימים להשתחרר ממנה. השתדלתי להימנע מללכת לאירועים חברתיים. היום לאחר הטיפול, כשאני נקלע לסיטואציות כאלה, אני מרגיש צביטה קטנטונת בלב, אבל זה חולף לי אחרי כמה שניות. אני לא יודע מה הסיבה לזה. היום לאחר שרמת הויטמינים בגוף התאזנה הפסקתי לקחת אותם. במדיטציה אני מחפף, עושה פעם פעמיים בשבוע. הבנתי שמחסור רציני ב-B12 גורם לדכדוך, אבל הרמה שלי הייתה גבולית. מה לדעתכם הסיבה שהעלתה לי את סף החרדה/דכדוך? ויטמין די, B12, המדיטציה או שזה סתם אפקט פלסבו?

התהיה שלי היא מה זה משנה? עבר וזהו. איני חושב שמישהו יכול לתת לך תשובה מבוססת עובדות. אני יכול לשער בדיוק כמוך.

כנראה שרציתי יותר לחלוק את זה עם מישהו. פשוט זה היה המון שנים, ואף פעם לא הכרתי את עצמי אחרת, זה כאילו שהאופי שלי השתנה. פעם הבאה שזה יחזור (מקווה שלא) אני אחזור על הטיפול הזה. תודה לך.