תחושה של חולשה פתאומית

שלום וחג שמח אני בת 45.אמא לשלושה ילדים.נמצאת כרגע בשלב שלבדיקות על מנת לאתר איז סוג של פעימה מוקדמת יש לי.אני סובלת כבר מעל 20 שנה בתחושה של פעימות מוקדמות. מרגישה היטב את הקפיצות ותחושה לא נעימה ומאוד מאוד מלחיצה. ילדתי בצעתי אין ספור בדיקות הולטר ועוד על מנת לאתר מה מציק לי כדי לדעת איזה טיפול לתת. כבר הבנתי שזה לא מסוכן. שניתן לחיות עם זה. כרגע עלי לקבל מכשיר לאיתור למשך חודש..ונראה. וץ מזה לפני כמה שנים הרגשתי לעיטים מין חולשה רגעית ודפיקת לב כמובן, ותחושה של רגליים כבדות. נאמר לי שזה כמו התקפי חרדה. מפעם לפעם זה קורה לי.לאחרונה זה קורה עוד ועוד. ללא התראה אני מרגישה פתאום תחושה בלתי נעימנ, חולשה קצרה ואז דפיקות לב...חולשה ברגליים וזה עובר. הרופא שלי אמר לי אתמול שאיננו יודע מה יד לי. מאוד מעודד... בצעתי בדיקות דם מאוד יסודיות לפני כחודשיים אין לי בעיה כלשהיא מלבד בירור מקיף של סוכר כי היה טיפה גבוה. אך הכל בסדר.אינני מעשנת או שותה .רזה יחסית. ירדתי במשקל לאחרונה אבל לא הסטרי... הרופא אמר לי שיש תופעה כזאת עם שם מאוד ארוך... שלפעמים אם שי משהו בקיבה או מעיים זה גורם לחולשה.. אני מאוד מיושת וחושבת שלא עולים על הבעייה ומייחסים הכל להתקף חרדה. האם תוכל להמליץ לי על משהו נוסף . סליחה על הכתבה הארוכה.

טוב שכתבת ארוך כי זה מסייע אכן מתסכל מאוד להסתובב 20 שנה עם משהו מציק ולא מאובחן, ויחד עם זה לחיות נורמטיבי- להתבגר, להתחתן, ללדת ולגדל ילדים, לעבוד... את כבר יודעת שמהו מסוכן אין- וזה בהחלט משהו. אני יודע שכמעט כל מי שסובל מדברים דומים רוצה (לפחות) שני דברים- שיהיה לזה שם ושידעו כולם שהוא לא מדמיין ולא משוגע. השאלה הפרקטית שלי- אם יהיה לזה שם, איך זה ישנה את חייך? לא לכל תופעה רפואית שיש לה שם יש טיפול ספציפי, ועל מנת לתת טיפול יעיל ולשפר איכות חיים- לא תמיד צריך שיהיה שם ארוך בלטינית. אני נוהג להציע למטופלים שלי לקבל ייעוץ פסיכיולוגי או צורת טיפול אחרת בשיחות, במקביל לבירור הגופני/ רפואי. אם תלמדי איך להתמודד עם ההתקפים האלו- ולא משנה אם השם הוא חרדה או פניקה או דפיקות לב או צניחת סוכר אן לא משנה מה- אם בעזרת היפנוזה/ דמיון מודרך/ CBT/ NLP/ MDR- לא משנה איך, תוכלי להקטין את עוצמת הסבל שלך, אולי כבר לא תזדקקי לבירו ולמתן שם בלטינית, ותחיי בשלום עם עצמך עם התופעות הללו. לגבי עצם הבירור הגופני, אני חושב שאת עוברת בירור הוגן ואין לי כרגע מה לייעץ מרחוק.

ד"ר האמת זאת הפעם הראשונה שרושמים או אומרים לי דברים שמצליחים להרגיע.. לפחות לעת.עברתי חיים קשים מילדות...ואוסף של מצבים. מאוד מכבדת דעה רפואית אך במרומי גילי...זאת הפעם היחידה שמדברים איתי בגובה עיננם. תודה לך וכנראה שאתה רופא ובן אדם מדהים. כל טוב לך.

שלום לך אני רושמת בהמשך כי אני מטלבטת.אני גרה בקבוץ ואין כל יום רופא ואחות.קראתי את כל מה שכתבת אך אני ממשיכה להרגיש לא בטוב. בעצם כבר שבוע שיש לי מדי יום תחושה- מיחוש של חולשה רגעית מלווה בדפיקות לב ורעידות ברגללים.לפעמים אני מצליחה להשתלט על הפחד- אני נכנסת מזה ללחץ... וזה עובר מהר. הים הייתי בטיפול אצל חברה- טיפול בשיחה וחשתי את החולשה אך במשך חצי שעה כל כמה זמן הרגשתי רע. באיזה שלב היא החליטה למדוד לי לחץ דם. עד עכשיו ולפי ידיעתי לחץ הדם היה אצלי 80/120 או טיפה יותר. היא מדדה לי לאחר שעבר לי הגל של החולשה והיה לי 84/148..... פעם ראשונה בחיי שהיה גבוה. לאחר רבע שעה מדדה שוב וירד ל 84/141... דופק 120 בשתי הפעמים.אני מניחה שזה מהלחץ....אך יתכן שהמיחושים נובעים מקפיצה בלחץ הדם. מותר לציין שחשתי גם פעימות מוקדמות. לקח לי זמן להרגע. חברתי הקרובה ובעלי אמרו לי שלא "אבדתי צבע- לא הייתי חיוורת אך הרגשתי מאוד לא טוב. אני מאוד חוששת.מטלבתת האם לנסוע למיון.. זו הרגשה שכבר קרתה בעבר.... אני מכירה את החולשות האלו אך זה כל כך לא נעים!!אחרי שזה נרגע הכל בסדר..מזכירה שהרופא אמר לי לפני שבוע שאינו יודע במה מדובר ויש לי דברים מיחושים מוזרים....אינו מעודד.הייתי שמחה אם יכולת לרשום משהו נוסף. תודה