ילדה בת שנתיים בוכה מכל שטות

יש לי ילדה בת שנתיים וחצי. מגיעה למצבי תסכול מהר מדיי, שלא מצליחה משהו מיד מתייאשת ובוכה. לדוגמא ראתה סירטון במחשב איך שהוא נגמר היא מיד בוכה ורוצה עוד. או סתם כל דבר היא רוצה מיד בוכה ולא מפסיקה כמעט..אני אומרת לה אם את בוכה את לא מקבלת או שתירגעי תקבלי.לרוב היא קצת נרגעת אבל כל הזמן חוזרת על עצמה. או שאם היא לא נירגעת אני שמה אותה בחדר בעונה ששם בוכים עם אזהרה מוקדמת אם לא תפסיקי לבכות תלכי לחדר לבכות. ואז היא נרגעת..אבל כבר כמה אפשר? היא לא מפסיקה ממש בוכה מכל שטות..

אנסה לסייע לך ראשית לראות התמונה (כפי שאני חושב שהיא) ובהמשך מה לעשות. כמובן שהכל צריך להלקח בערבון מוגבל כי איני מכיר המערכת כולה, ויש לי רק מה שאת כתבת. בנוסף- אני יוצא מנקודת הנחה שהיא ילדה ראשונה ואין לך נסיון עם ילדים מקודם. היא בת שנתיים וחצי, עם סף נמוך לדחיית סיפוק (צריכה הכל כאן ועכשיו) ואם לא מקבלת- מרימה קולה בזעקה. בגיל זה היא אינה יודעת מה זה "אחר כך". אין אצלה זמן עתיד, אלא הכל זה עכשיו. את עושה איתה התניה " אם תרגעי, תקבלי זה וזה". היא לא יודעת איך נרגעים לפי רצון. גם למבוגרים זה קשה. בנוסף- יש לך בת חכמה. היא למדה בדיוק על איזה כפתור ללחוץ, על מנת לקבל מה שהיא רוצה ממך- וזה הצעקות והבכי, שמשאירים אותך חסרת אונים ומתוסכלת. בואי נראה עכשיו מצבך, ואיך הוא דומה בדיוק למצבה של ביתך: ילדת אותה וקיווית שהכל יהיה בסדר, רגוע ונחמד, כמו בפרסומות לפמפרס או מטרנה. ביתך שהולכת וגדלה ויש לה דעה משלה על כל מיני דברים, רצה דברים שונים ממך. וכשאת רוצה לקבל את שלך- שקט ונועם, את לא מקבלת את זה, ואת הופכת למתוסכלת, ורוצה לקבל כבר את מה שאת רוצה (את השקט) וכשלא מקבלת את רוצה לצעוק ולבכות מתסכול, ואולי באמת את צועקת. עכשיו, כשזה לא הולך, את פונה לעזרת מי שיש לו אולי יותר נסיון, ומבקשת עזרה. נניח שבשבילי זה לגמרי ברור ופשוט מה שאת מעלה, אבל בשבילך זה משהו גדול. כך גם מה שנראה לך שטות, אצל ביתך זה משהו ענק. נניח שאגיד לך להרגע ולחכות, את תקבלי את שלך, אבל לא עכשיו, אלא כשביתך תגדל. איך תרגישי עם אמירה כזאת?? בטוח שקשה. את לא יכולה לחכות כל כך הרבה זמן. בצורה כזאת, את רואה שבעצם קורה אותו תהליך אצלך ואצל ביתך. המפתח להתנהגות ילדים הוא תמיד דרך טיפול בהתנהגות ההורים (לא עלה כלל תפקידו של אביה בתמונה). אני חושב שהדרך לשיפור היא דרך הדרכת הורים (משהו בסגנון התכניות של סופר נני, אבל לא אינסטנט), וכשתדעו איך להגיב להתנהגות- היא תשתנה. מקווה שהצלחתי להיות ברור וחשוב מזה, שעזרתי ולא רק העמסתי.