בדיקות

מעיון בתשובותיך, אני למד שאתה נגד בדיקות המתבצאות כשיגרה, מעת לעת, לאדם החש בטוב ואין בעצם סיבה לבצע לו בדיקות. פרט, הסבר, נמק (בבקשה)...

כוחות המשימה הישראלי (בראשות פרופ' חוה טבנקין), האמריקאי והקנדי לענייני רפואה מונעת, סוקרים כל מספר שנים את הנתונים והידע המבוסס על התועלת בביצוע סקירה בקרב אוכלוסיה בריאה. יש קירטריונים ברורים מתי בדיקה היא ראויה: 1. מדובר במחלה משמעותית מבחינת תוחלת ואיכות חיים. 2. מדובר במחלה שכיחה מספיק. 3. יש למחלה תקופת "דגירה" בה היא אינה באה לידי ביטוי קליני, אבל כבר קיימת. 4. יש הוכחה שגילוי מוקדם משנה את הצפי מבחינת בריאות. 5. קיימת בדיקה שהיא קבילה מבחינת מחיר, נוחות ביצוע, זמינות לאוכלוסיה. אין טעם לעשות בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הלבלב כי אין דבר כזה "גילוי מוקדם" של מחלה זו. אין טעם בבדיקת סקירה לתפקוד בלוטת התריס. בדיקת סוכר שיגרתית אינה תורמת במאומה לגילוי מוקדם של סוכרת וכן הלאה וכן הלאה. לכל בדיקת מעבדה יש אחוז מסויים של שגיאה. ככל שמרבים בבדיקות, עולה בצוה תלולה הסבירות שתתקבל תשובה לא תקינה, שאינה מצביעה על מחלה אמיתית, אבל שכן תכניס את הנבדק למסלול בירורים אין סופי שיש לו מחיר כספי, מחיר בחרדות, ואפילו תחלואה ותמותה עקב בדיקות ופרוצדורות מיותרים. לוודא שימוש בחגורות בטיחות ברכב, אי עישון, היש אלימות כנגד אישה מסויימת, שימוש באמצעי מניעה- אלו "בדיקות שידרה" שתועלתן מוכחת. מקווה שהנחתי את דעתך.