שאלה

דיון מתוך פורום  רפואת משפחה

31/03/2011 | 08:52 | מאת: סיוון

אני בת 30 וכבר שנתיים סובלת מספאזם בשרירי הצוואר ניורולוג איבחן דיסטוניה פוקלית ונתן לי בקלוסל מצד שני הייתי אצל פסיכיאטרית כי חשבתי שזה ממתח והיא אמרה שזה מלחץ ונתנה לי רמוטיב עכשיו איך אני אמורה לדעת איזו אבחנה נכונה? יש לציין שאם אני לוקחת קלונקס ועושה פיזיוטרפיה יש הקלה משמעותית אבל השאלה היא האם הקלונקס עוזר כי הוא מוריד לי את הלחץ הנפשי או כי הוא מרפה אתת השרירים האם לפי זה אפשר לדעת איזו אבחנה נכונה? בקיצור מה לעשות איך אני אדע איזו אבחנה נכונה ואיזה כדור הבקלוסל או הרמוטיב להתחיל לקחת??אני אובדת עצות

לקריאה נוספת והעמקה
31/03/2011 | 09:30 | מאת: ד"ר אהוד הר-שמש

סיוון יקרה. תודה על השיתוף- גם בעובדות וגם בתהיות. אני חושב שזה בדיוק שטח העבודה של רופא משפחה, לפענח יחד איתך את המכלול הזה ולמצוא יחד הדרכים לשיפור. אציין מספר נקודות למחשבה, כי את עיקר העבודה תצטרכי לעשות אישית במספר פגישות עם הרופא: 1. כמעט תמיד התשובה היא "גם וגם" ולא "או או". מתח נפשי יחד עם בעיה צווארית תורמים לסבל. 2. אכן, אם תקחי שתי תרופות יחד לא תדעי מי משפיעה. קלונקס ובקלוסל משפיעים מיידית בעוד רמוטיב צריך לקחת מספר שבועות- כך שאם תתחילי עם אחד מהשניים מהירי ההשפעה תדעי מהר יותר מה משפיע. 3. לעיתים צריך טיפול משולב- עד שגומרים לחקור ולטפל במרכיב הנפשי, מותר לקחת תרופה שעושה הקלה מיידית, על מנת להקל עלייך לעבור התקופה של טיפול רגשי. 4. לעיתים תנאי ההתחלה של הבעיה מרמזים לסיבה. האם היה משהו מיוחד שקדם לתחילת הבעיה? 5. שאלה קצת משונה, אבל מוכיחה את עצמה- מה את מרוויחה מקיום הבעיה? צורה אחרת לשאול- איך ישתנו חייך אם הבעיה תפסיק? 6. לא פעם טיפול הוא גם אבחנה- אם את מקבלת תרופה ספציפית והיא עוזרת- זה מחזק האבחנה. 7. לא תמיד האבחנה היא הדבר החשוב. האינטראקציה בין החולה למחלה למטפל/ מטפלים למשפחה- יש לה חשיבות גדולה יותר, למרות שכל חולה רוצה שיהיה שם לבעיה שלו, מחזק את תחושת השליטה בחיים. 8. פעילות גופנית וחברתית, שינה מספיקה, פיזיותרפיה- יכולים כולם לתרום לשיפור ההרגשה, גם בטרם "החלמה" מקווה שיש לך רופא/ת משפחה שיכול/ה להרים את הכפפה ולצאת איתך למסע הטיפולי. בהצלחה.

מנהל פורום רפואת משפחה