סטרס ונשימה

שלום רב, אשמח לקבל התייחסות לשאלתי. אני סטודנטית בת 24, עוסקת באופן קבוע בפעילות גופנית (אירובי, הליכה וריצה), לא מעשנת, וללא היסטוריית מחלות נשימתיות. לפני כחודש החלה תקופה מאוד לחוצה בלימודים (תקופה שאמורה להימשך עוד המון זמן), במקביל קרה מקרה אובדן במשפחתנו ומס' מאורעות נוספים שהעלו את רמת הסטרס שלי- ובתגובה פיתחתי קוצר נשימה. התופעה הזו לא מופיעה פעם ראשונה, ואני זוכרת מקרים בעבר בהם כתגובה ללחץ או סטרס מתמשך הייתי מרגישה מחסור בחמצן, מפהקת ונושמת נשימות עמוקות עם שרירי עזר. בשונה מהעבר שזה היה נמשך למספר שעות עד יום יומיים, כעת זה נמשך כבר למעלה משבועיים. זה מאוד מקשה עלי. אני מרגישה שהמון אנרגיה שלי "מתבזבזת" על מאמצים לנשום. אני כל הזמן רעבה לחמצן. הרבה פעמים אני לא מצליחה לקחת נשימה שתספק אותי, וזה מעייף אותי אפילו עוד יותר. כמו כן זה משפיע על היכולות הגופניות שלי, ואני מרגישה חלשה. אציין גם כי בלילה אני ישנה ללא ההפרעות הנשימתיות. מה היית ממליצ/ה לי לעשות בכדי לנסות ולהקל מעט על תסמיני הנשימה הבעייתיים, עד שהתקופה הלא נעימה הזו תעבור ואחזור לעצמי? שקלתי לקחת מיני מרגיעים טבעיים.. או להפסיק קצת עם ההתעמלות האירובית ולהתמקד בפעילויות איטיות ורגועות יותר? או שאולי בכלל כדאי לפנות לרופא ולשלול בעיות נשימה שלא ממקור נפשי? תודה רבה מראש אפרת

קודם כל, אם לא מופיע קוצר נשימה במאמצים אין סיבה להפסיק את הפעילות האירובית. במקביל אולי כדאי להרשם לחוג יוגה או פילאטיס לצורך הרגעות ופיתוח טכניקות נשימה נכונות. במקביל כדאי באמת לבקש הפניה לבדיקת תפקודי ריאות כדי לאשר שאכן לא מדובר בבעיה ריאתית.