שכחה או חוסר ריכוז - האם יש מקום לדאגה

שלום, בעייתי קצת מורכבת, היות ונורא קל להשליך אותה על מצב נפשי אבל אני לא בטוחה ולא יודעת לאיזה רופא לפנות. מאז ומתמיד שכחתי דברים נורא מהר. יכלתי לעסוק בדבר מה ואחרי תקופה אם שאלו על כך לא זכרתי ורק כתב ידי הוא שהוכיח שכן, וזה היה לטווח הארוך. אני בת 35, אם לשתיים ואלמנה מזה חודשיים וחצי. מאז האסון שלנו קורים דברים נורא מוזרים. אני מסוגלת לשוחח עם אדם בטלפון ואם איני מרוכזת לגמרי בשיחה לא אזכור שדיברנו. לפני כמה דקות הייתי בסלון, נזכרתי שעלי לעשות דבר מה בחדר, הגעתי נמרצת לחדר מתוך כוונה ואופס, שוברת את הראש כבר רבע שעה מה התכוונתי לעשות. מצד שני אם קבעתי משהו והייתי מרוכזת בעשייתו, אזכור לפרטי פרטים. אני קצת מוטרדת, כיוון שכבר לפני האסון הדברים קרו אך לא בעצמה כזו. לפני מספר חודשים ביקרתי עם בתי אצל נוירולוג ילדים וכששאלתי על אלצהיימר בגילי הוא גיחך ואמר שנדיר לגמרי. בזמנו אף נבדקתי אצל נוירולוג בגלל מיגרנות (שחלפו עם הפסקת גלולות) ובדיקת emg יצאה תקינה מלבד הערות של הבודקת על קשיים בגלל "נפילות" שלי בכל עצימת עיניים (מה שלדבריה מעיד על קלסטרופוביה). האם יש מקום לדאגה? אם כן, לאיזה רופא עלי לפנות (מומחיות)? האם יתכן שמצב נפשי יכול לגרום לתופעה קיצונית כל כך? אודה לכם על תשובתכם. אני אם לשתי צעירות ולא יכולה להרשות לעצמי לא לטפל...

ישנם שני אלמנטים שלדעתי מתחברים זה עם זה. ראשית ישנה נטיה לשכחה. זה קורה אצל אנשים "מפוזרים" שיש להם המון דברים על הראש וקשה להם לארגן דברים. זה בטח עובר אצלך "כחוט" השני עוד מהילדות. ילדה קצת "בלגניסטית" שקצת קשה לה לארגן דברים, שוכחת לעיתים מחברות, או מטלות שונות, שוכחת לפעמים דברים בבית הספר (אני פשוט מכירה את זה באופן מאד אישי...). מצד שני זה לא קשור לאינטליגנציה או אולי הפוך. שנית, האסון שעבר עליך, שמכניס אותך למצב של מצוקה וקושי להתמודד, דבר שעלול בהחלט להחמיר או להדגיש את הנטיה הזו. לדעתי - את צריכה סדנת אירגון - לשבת, לתכנן דברים, לרשום (הרבה לרשום - שיהיו פנקסים ו POST-IT בכל מקום בבית...), לעשות תרגולים בריכוז והרגעות (יוגה יכול להיות מצויין לצורך כך), ותראי שלאט לאט דברים יסתדרו. כדאי רק לוודא שאין חסר בויטמינים או ברזל שזה רק מוסיף על הענין. שיהיה בהצלחה.