כאבים בכליות, אולי!!!

זה כמה ימים שאני סובל מכאב עמום בצד שמאל בגב התחתון עם הקרנה לכיוון המפשעה. כבר היו לי התקפות של אבנים בכליות ואני מכיר את התחושה (אף שיתכן שהכאב הפעם הוא מכיוון אחר לגמרי) הלכתי לרופאת המשפחה בכדי לקבל הפניה לחדר מיון. הרופאה, נתנה לי כמה לחיצות על הבטן, וקבעה, לא, זה לא כליה. אחר כך הפכה אותי והכתה באזור הכליות ושינתה את הדיאגנוה, כן כליה1 הוציאה לי מין "טסטר" לשתן וערכה על המקום בדיקה עם תוצאה "שלילית" ז"א אין דם ואמרה שזה מוזר. היא מייד החליטה שאני לא הולך לבית חולים, לדבריה היא ערוכה לתת לי כאן במרפאה את כל הטיפול הדרוש!!! ואז היא אומרת לי שהיא תזריק לי וולטרן ואני מייד שאלתי וולטרן, לא "פפוורין? (היה נדמה לי שזכרתי את השם הזה מטיפול שעברתי בחדר מיון לפני כמה שנים) והיא ענתה לי, כן, תקבל גם פפוורין! (ממש היתה לי הרגשה שהפפוורין ניתן לי כי אני אמרתי זאת!!! טוב, לאמור לכם שהיה לי אמון במה שהיא עשתה, ממש לא, אבל לא רציתי להעליב אותה כי אני מכיר אותה ואת משפחתה היטב . בקיצור, הכאבים משתי הזריקות היו יותר מכאבי הכליות, ומלמחרת ממשיך להופיע לי כאב עמום, עכשיו זה נראה לי יותר מהאזור השמאלי העליון של האגן. אני ממש לא יודע מה לעשות, האם להמשיך בהנחיות של רופאת המשפחה, או לעמוד על כך שתשלח אותי לרופא מומחה?

בעיקרון מרפאה סבירה בהחלט ערוכה לטפל בהתקף של אבנים בכליות, כולל מתן עירוי ומתן וולטרן (כן, וולטרן) בזריקה. גם פפורין יכול לעזור. אם הכאבים נמשכים והטיפול לא עזר, יש מקום לעשות אולטרסאונד דרכי שתן כדי לראות אם בכלל הבעיה בדרכי השתן, ובהמשך לשקול מה לעשות. חבל שנשבר האמון בינך לבין הרופאה. רופאים כיום לא ממש אוהבים שאומרים להם מה לעשות ("תביאי לי הפניה למיון") אבל בהחלט מוכנים לקיים דיון בנושא אפשרויות הטיפול ואם יש צורך מפנים גם למומחים.

תודה על ה"אקספרס-תשובות", אבל האם לא היה הכרחי לברר בוודאות ממה נובעים הכאבים לפני מתן הזריקות במיחוד לאור העובדה שאין שום תסמיני דם בבדיקת מקלון האינדיקטור במרפאה? גם לא בדקו לי לחץ דם (כמה שזכור לי, יש השפעה נראית לעין על לחץ הדם בבדיקה שערכתי בבית היה לי לחץ דם תקין ביותר) וגם לא מדדו חום. והכי חשוב- נשבר האמון, כן, בפרוש כן, כיום כשאני נכנס למרפאה, הרופא/רופאה בכלל לא מביט בי, הוא לוקח "כרטיס מגנטי בבקשה" ומדווח למחשב על כל הבעיות שאני מזכיר בפניו וזה נראה שהטיפולים מוכתבים לו/לה מהמחשב ולא מהידע שלה/שלו אם הוא לא מביט בתיק שלי, הוא גם לא זוכר שאני חולה בסכרת. כשאני מגיע לחדר מיון (לא, אני לא עושה זאת על בסיס יום יומי אבל פעם בשנתתים שלוש או ארבע, כן.) מקשיבים לי, עושים מספר בדיקות ראשוניות, לח"ד, חום, (אק"ג אם צריך) ולוקחים כמה בדיקות דם ושתן למעבדה ורק אז מפעילים טיפול ואז אני הרבה יותר רגוע (אפילו אם מטפלת בי מתמחה). אז האם האמון שלי נשבר בצדק או לא? בכלל, בנושאים מקצועיים, כיום אני יכול לקבוע ישירות עם רופא מקצועי בכלל בלי לעבור אצל רופא המשפחה. כמובן זה לא מעכשיו לעכשיו אלא תור של כמה ימים או כמה שבועות. רופא המשפחה הוא לדעתי מין סלקטור שצריך לקבוע לפציאנט לאיזה רופא מקצועי הוא צריך ללכת, או שרק צריך לקבל תרופה נגד דלקת בגרון. ועוד דבר פעוט, כשאמרתי רופאה, זה לא ממש בהכרח רופאה.... אני לא חייב לקבל תשובה כי בוודאי יש כאלו שממתינים לתגובות יותר חשובות בכל אופן תודה!!!