שיעול

לפני חודשיים הצטננתי, קיבלתי: סינוסיטיס וברונכיט. לאחר טיפול שקיבלתי, אין לי סינוסיטיס, רופא ריאות לפני כחודשיים בדק אותי ואיבחן נזק קל לסמפונות הדקים, ואמר שיש לי ברונכיט וביקש שאבוא בעוד שבוע לבדיקה מיוחדת לקבוע באם זה ברונכיט או אסתמהאגב, לא קיבלתי שום תרופות.. צילום ריאות תקין. כשאני מכניסה אויר לריאות - אין לי רעשים, וכשאני נושפת את האויר החוצה - אני שומעת רעשים בסמפונות ואחר בא לי להשתעל. אני משתעלת שיעול יבש אך בתוך החזה אני מרגישה שיש לי ליחה. אינני יודעת מדוע אני עדיין משתעלת בעיקר איך שאני מתעוררת בבוקר, כשאני מדברת בקול רם ושוטף, וכשאני צוחקת - מייד אני נכנסת להתקף שיעול יבש שממש בא לי להקיא. האם זה ברונכיט, או אסתמה ומה ההבדל ביניהם? ולאיזה כיוון הרופאה חושבת ומדוע הסינוסיטיס נעלם והשיעול היבש ממשיך בזמן מאמץ בדיבור או כשאני צוחקת צחוק עמוק? - בתודה מראש - שרה.

אחרי זיהום של דרכי נשימה עליונות (נזלת, שפעת, סינוסיטיס) יכולה להיות תקופה של עד 3 חודשים בהם לוקח לדרכי הנשימה "לחזור לתלם". בתקופה הזו ייתכן עדיין שיעול. דבר נוסף אפשרי הוא, שדלקת של דרכי נשימה "מעוררת" התחלה של אסטמה או ברונכית כרונית (אם את מעשנת). כל פעולה שקשורה בדרכי הנשימה (וגם דיבור או צחוק מגרה את מיתרי הקול ודרכי הנשימה), יכולים לעורר קוצר נשימה ושיעול. מה זה בדיוק- אסטמה או ברונכיט - תקבע בדיקת תפקודי הריאות. בעיקרון - אם יש שיעול עם ליחה כביטוי עיקרי - זה יותר לכיוון ברונכיט. אם השיעול יותר יבש ויש צפצופים - זה לכוון אסטמה.

ברצוני להוסיף, ולהדגיש. אני מרגישה כמו גירוי כעין נמלים שמטיילים לי בתוך החזה, כשאני נושמת-אין לי צפצופים (מה שהיה לפני חודשיים), אך כיום כשאני נושפת (מוציאה אויר החוצה) אני שומעת חרחורים בחזה - מה זה אומר?? מדוע כשאני מדברת בקול ובשטף וגם כשאני צוחקת צחוק עמוק - אני מקבלת התקפת שיעול-זה נקרא קוצר נשימה-במילים אחרות אסתמה, ואם כן- מה הטיפול ואם אפשר "לחסל"את זה תוך כדי שתפסתי אותו בזמן? (אם זה כבר לא מאוחר).עשיתי במקביל תור למרפאה אלרגית (יש טעם?). זה יכול להיות גם רקע תורשתי או צירוף מקרים. כי אני כבת 50 ואמי ז"ל התחילה בגילי להשתעל, לקבל ברונכיט ספסטית, ואסתמה קשה, אחר השפיע על הלב, התקף לב, ניתוח לב, סי.ויאי (ארוע מוחי)-שיתוח בצד אחד של הגוף, ולאחר מכן נפטרה בגיל 63. תאמיני לי : שאני פוחדת פחד מוות שאולי במקרה זה בגנים ושאני לא יסבול כמוה, כי ראיתי את כל הסבל שהיא עברה, ואם ייגלו שאני סובלת מאסתמה - אני הייתי מעדיפה לעצום את העיניים לאלתר, בקיצור:עדיף לי למות ולא לעבור את מה שהיא עברה, היא עברה גיהנום אמיתי ואני לא הייתי רוצה להיות במצב שלה. מה דעתך על כל הנ"ל ואשמח שתכתבי לי בכינות ובפרוטרוט - רב תודות לך!!!!!