עוד משהו בקשר לתוצאות הבדיקות

הפעם, לפני שאשאל בקשר לבדיקה הספציפית, אציין דבר מהעבר. כבר בגיל 13 התחלתי לחוש מאוד לא טוב, ומשום שאני מאוד מתעניינת, מהר מאוד הבנתי מכל הסמפטומים שאני אנימית (רק לא ידעתי איזה סוג אנמיה ועל איזה רקע, פרט לכך שזו בודאות לא אנמיה חרמשית). כל השנים התעקשתי שמה שיש לי זו אנמיה, אבל כל הבדיקות היו תקינות. עד שבגיל 31 לראשונה נתגלה בבדיקות המוגלובין נמוך. לצערח הרופאה התעלמה מהתוצאה ורק בבדיקה חוזרת בגיל 34 נתגלה שוב המוגלובין נמוך ונשלחתי למרפאה ההמטולוגית בבית החולים שם נתגלה גם סוג האנמיה ורקעה (בעית B12). ציינתי ספור זה רק להראות שלפעמים קורה שאני במשך שנים סובלת מבעיה ויודעת מהי, אבל הבדיקות מאשרות זאת רק לאחר המון שנים ורק אז מתחיל הטיפול (לאחר המון שנות סבל שלי). כעת למקרה הנוכחי. לא אפרט את הסמפטומים, רק אציין שכבר שנים יש לי סמפטומים שמצביעים בברור על מצב של תת פעילות בלוטת התריס. במשך השנים הללו עברתי מספר פעמים בדיקת רמת TSH, כולל השבוע, וכל הבדיקות תקינות. אני חשה שחוזר כאן הספור שהיה לי עם האנמיה וההמוגלובין. האם יש אפשרות לבדיקות שפחות נפוץ ביצוען שיעלו על הבעיה? כיצד בכלל יתכן שתהייה בעיה והיא לא תתבטא בבדיקות? היות שבבדיקות נראה הכל תקין, אבל לי כמעט שאין ספק מה קורה איתי, האם יש משהו "לא רשמי" ולא במרשם שאני יכולה לעשות כדי לצאת מהבעיה? נמאס לי כבר, החיים שלי כל כך משובשים בגלל זה. כשעבדתי זה הפריע לי בעבודתי, ועכשיו כשאני שוב מחפשת עבודה אני חוששת שבגלל זה כבר על ההתחלה אאלץ לקחת הרבה ימי מחלה ובגלל זה אפוטר מהר מאוד (כשעבדתי כל חודש נעדרתי לפחות 3 ימים על הרקע הזה, ימים אחרים הגעתי לעבודה אבל נאלצתי לעזוב באמצע, ובנוסף כמובן היו לי הבעיות "הרגילות" שמחייבות העדרות - כמו שפעות. איזה מעסיק ירצה להעסיק עובדת במצב כזה? אני אם הייתי מעסיקה לא הייתי רוצה). אני מקווה שעכשיו, כשהחלפתי קופה, הרופאה החדשה תמצא פתרון לבעיותי, אבל אשמח לשמוע רעיונות נוספים.

זה שאת "הרגשת" שיש לך אנמיה מגיל 13 לא אומר שכשגילו את זה בגיל 34 זה היה אותו דבר. כנ"ל לגבי תת פעילות של בלוטת התריס. בדיקות תקינות די שוללות שיש לך תת פעילות (בהסתיגות קלה - שישנם מצבים בהם תפקודי בלוטת התריס תקינים, ויש רמה גבוהה של נוגדנים לבלוטת התריס - ANTI THYROID ANTIBODIES) וזה יכול לרמז על מחלה שתפרוץ בעתיד ולפעמים מתחילים לטפל בתחליפי בלוטה (אלטרוקסין) גם כאשר TSH תקין. כך שיש לך עוד "תקווה" להוכיח שאת צודקת במקרה הזה... לעניינינו את גם יכולה להחליט שיש לך כל מיני מחלות אחרות (פיברומיאלגיה, תשישות כרונית, אנמיה חרמשית, FMF, וכו' וכו') וגם אם הבדיקות ישללו את זה את רשאית להתעקש שה מה שיש לך (או כמו שכתוב על מצבתו של ההיפוכונדר - "אמרתי לכם !"). מה שאני אומרת זה שבמקום להתעסק במה שיש לך או אין לך שגורם לך להיעדר מהעבודה 3 ימים בחודש מעבר לשפעות הרגילות, תתחילי לחשוב חיובי, להתעסק בדברים מעבר למחלות שיש לך או אין לך, להתחיל לעסוק באופן סדיר בפעילות גופנית ופעילות חברתית, ולא לחפש את התרופה או הפתרון לתחלואים שלך רק ברפואה, כי הנפש היא לפחות 50% מההרגשה הכללית שלנו, אם לא יותר. נסי לשנות תזונה (אפילו פני ליעוץ דיאטני, נטורופטי, הומאופטי, וכו'), כדי למצוא את האיזון שיביא לך את ההרגשה הטובה ויוציא אותך מהמיץ של ההרגשה הרעה. אי אפשר להאשים את הכל בחסר B12 וגם לא בתת-תפקוד של בלוטת התריס. מכיון שכבר כואבות לי האצבעות אסיים, ורק אומר שוב שחשוב פחות להתעסק ברופאים בקופה או במה שאנחנו יכולים עוד למצוא שעוד לא מצאנו וכן תמצא הישועה ולנסות למצוא את התרופה מבפנים (לפעמים גם קצת עזרה מיועצים לא תזיק). שבת שלום.

את האפשרות של היפוכנדריה או בעיות על רקע נפשי, או כל יתר האפשרויות שהעלת כבר כן בדקנו וכולנו נשללו. הדבר היחיד שודאי הוא שיש לי בעיה אמיתית פיסיולוגית, אבל לא מצליחים לגלות מהי. כפי שפעם אמרה לי רופאה: "רואים בודאות שיש לך בעיה ואת לא עושה הצגות, אבל אני לא מצליחה להבין מה". אז התוצאה היא לא השפעה שלילית שלהנפש על הגוף אלא להיפך השפעה שלילית של הגוף על הנפש