פצעים בפה

יש לי רוב הזמן פצעים לבנים בפה (נדמה לי שקוראים לזה אפטות). זה לא מנשיכה או משהו כזה, למרות שכשאני נושכת או שהשפה נסדקת מיובש - זה גם מתפתח ישר לפצע שתופח ותופח. יוצא שיש פצע-שניים-שלושה לנגיד שבוע וחצי, הפסקה של אולי ארבעה ימים ואז שוב. הפצעים הופכים לעמוקים וכואבים, ובדרך כלל ביומיים הקשים בלוטת הלימפה בגרון (זו שבצד של הפצע) מתנפחת וכואבת גם. יש לי איזו תמיסה כחולה שמחטאת ומאלחשת, שאם אני שמה שלוש-ארבע פעמים ביום כשהפצע קטן עדיין אז הוא לא גדל (גם לא נגמר לגמרי), אותו דבר לגבי תמיסת מי מלח (אבל מי יכול להיות בבית כל היום בשביל לשים את זה?). יש לי פצעים כאלו כבר שנים, עם תקופות שזה נרגע יחסית (פצע כל כמה חודשים) ועם תקופות כמו עכשיו שזה ממש רוב הזמן. אין לפצעים מחזוריות שנראת כקשורה למחזור החודשי. אנשים אמרו לי שזה בגלל חוסר בויטמינים - האם זה נכון? אם כן, האם יועיל לי לקחת צנטרום? אם לא - למה זה קורה ואיך אפשר למנוע את זה? תודה.

אפטות לא נגרמות מחוסר ויטמינים. ישנם אנשים שיש להם "חוסר מזל" והם סובלים יותר מאחרים מאפטות. ישנן מספר מחלות כרוניות שבהן יש שכיחות יתר של אפטות (מחלת בכצ'ט, מחלת צליאק). שמעתי (ממספיק אנשים כדי שכנראה זה יהיה נכון) ששטיפות פה עם חלב עיזים טרי (לא לצחוק) מאד עוזר לאפטות.

ד"ר הס שלום, קודם כל תודה על ההתייחסות המהירה. (וגם לך, יהודה, אם אתה קורא) הזכרת (מעבר ל"מזל") שיש מחלות כרוניות שבהן יש שכיחות יותר גבוהה של אפטות. לי יש באופן קבוע תת פעילות של בלוטת התריס בגלל נוגדנים (השימוטו, נדמה לי) - האם זה יכול להיות קשור לכך לפי מה שאת מכירה? (אני מטופלת ומאוזנת כרגע). תודה, ענבל.

שלום לך, ראשית אני לא רופא, אבל יש לי נסיון עשיר ביותר בעניין האפטות. אני סבלתי מהתפרצויות קשות ביותר של אפטות וקראתי המון על התופעה. אכן, הרפואה כיום לא יודעת ממה הדבר נובע. לפני כמה שנים פניתי לד"ר כץ מת"א שנחשב למומחה בעניין והוא הורה לי לבדוק את רמת ויטאמין B1 (תיאמין). לגבי באופן אישי, נמצא חוסר בויטאמין B1 (תיאמין), אשר לטענתו של ד"ר כץ, אינו גורם לאפטות אבל בהחלט יכול להוות טריגר להתפרצויות של האפטות. במשך שנה שלמה לקחתי תיאמין והלא יאומן קרה....חלה ירידה משמעותית ביותר. זה לא שהתופעה נעלמה כליל, פעם בכמה זמן יש פה ושם אפטה, אבל זה לא מה שהיה לפני כן. מבחינתי הדבר פשוט שינה לחלוטין! היות וגם אני הייתי במצוקה נוראה בעניין האפטות, ניסיתי גם חלב עיזים. אצלי זה לא הקל ולא האיץ את החלמת הפצעים. (נסעתי לאיזה מושב בשרון ושטפתי את הפה עם חלב שנחלב באותו רגע...) מבחינתי התופעה נעלמה את הקרדיט אני נותן לד"ר כץ. אגב, בדיקה דם לתיאמין לוקחת הרבה זמן וגם קריאת תוצאות הבדיקה אינה טריביאלית. יהודה